בית איבא, שבי שומרון, יום א' 10.8.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
סוזן ל. (מדווחת), אורחת: בריטה ל.
10/08/2008
|
אחה"צ

מתרגם:  צ'רלס ק.

סיכום:

סומסום, הפתח!  הביטוי לקוח מניסוח הקסם בו השתמש עלי באבא בסיפורי אלף לילה ולילה כדי לפתוח את הדלת של מערת השודדים. למעשה, זהו אמצעי פשוט ואמין להשיג מטרה, בין אם המטרה היא פתיחת שער של מחסום שסגור זה שנים (שבי שומרון), מזוודה סגורה או תא מטען של מכונית כדי לראות מה יש בו (בית איבא, קלקיליה, א-ראס), לרוקן את הקופסאות בעגלה רתומה לחמור (בית איבא), הסרת כיסוי עיניים ממעוכב (בית איבא), או בפי רעולי פנים (צה"ל) הפורצים לביתם של האחים הוואש בשכם בשנה 2 לפנות בוקר. הכל כה פשוט: סומסום, הפתח!  הכל הולך במצב כיבוש בו כל תוצאה, כמה שלא תהיה זעירה או טיפשית, כמה שלא תהיה משפילה או מציקה, נרשמת כהצלחה.

15:45  שבי שומרון

לא לעתים קרובות עוברים על רישומים ותצפיות קודמות במחסומים, אך הפתיחה מחדש של המחסום היום, או, יותר נכון, הפתיחה מחדש של שער היישוב, הביאה אותנו לחזור לאחדות מהתצפיות משבי שומרון מאותה תקופה של השנה, בשנים האחרונות.

אוגוסט 2005:  "אנו שמות לב כי סמי-טריילרים גדולים רבים, עם מספרי רישוי ישראליים, והמכוניות והטנדרים הרגילים של המתנחלים עוברים בטיסה, בעליהם בדרך-כלל מנופפים לחיילים" (המתנחלים נסעו צפונה בכביש 60).

ספטמבר 2006:  "בצומת הכביש הסלול להתנחלות, קוביות הבטון ליד המחסום החדש והלא מאויש, אך הפתוח תמיד, צבועות בצבע ירוק ניאון, ואותו צבע (אולי מועדף על ידי המתנחלים, בנוסף לכתום) נראה בסלעי הבטון בכניסה המזרחית להתנחלות.

ג'יפ צופר לנו כאשר אנו מגיעות למחסום שהיה פעם הומה.  הסרן אומר לנו כי הוא סגור, ויישאר סגור לנצח הוא מוסיף בפסקנות.  ומה לגבי אלה הגרים ממש מעברו השני?  "הם," הוא עונה כלאחר יד, "יצטרכו ללכת מסביב, דרך אסירה," איזור אליו מחסום ווטש אינה "מוזמנת."

היום יום קיץ חם בשנת 2008, וכפי שנאמר לנו בשיחת טלפון מסוף השבוע שעבר מפי ידידינו בדיר שראף, מחסום שבי שומרון נפתח בשבת. למחרת הגענו לשם, וכמונו זרם מתמיד של רכבים פלסטינים, מוניות, מכוניות פרטיות, משאיות קטנות – ללא הפסקה, איש אינו נבדק, רק תנועה זורמת.  נסיעות אשר בשנתיים האחרונות ארכו שעות מסתיימות בעת ברבע שעה.

אלו הן דרכי הכיבוש:  סומסום, הפתח!  והמעשה נעשה, שעריםinfo-icon נפתחים או נסגרים לפי גחמות הכובש.

חייל בודד מתחת לרשת ההסוואה בכניסה להתנחלות.  אין לו מושג האם מותר לישראלים לעבור מעבר לשער הפתוח.  בזמן שאנו תוהים האם לנסות, אדם מבוגר, הנראה כמו איש ביטחון פרטי, לבוש בחלקו בבגדי עבודה צבאיים אך מניף נשקו באגרסיביות, מוסר לנו כי אסור לישראלים לעבור כאן, ושכמובן היה פה בעבר כאשר השער היה פתוח (הגורם לנו לחשוד כי הוא חבר בתנועת המתנחלים היושבת לה בנחת בכניסה לישובים מצפון אשר "הותנתקו."

16:00 בית איבא

אולי התנועה נוסעת ישירות לשבי שומרון, ולכן זרם האנשים והרכבים פה דל מהרגיל. החיילים מנומנמים ביותר. אך האורות דולקים, הגנראטור מזמזם. מה שחדש פה הן צעקות ממגדל התצפית מעל. אי אפשר לראות את הצועק, ככל הנראה הוא משתמש במגפון בו השתמשו לא מזמן החיילות באזור בדיקת המכוניות, אבל יש חייל אשר כנראה לוטש עיניו באנשים אשר נכנסים לאזור המחסום, או באלה המנסים לעקוף אותו. לא ברור מה נאמר. אך ברור כי ניתנות פקודות, והרעש מנקב את אוויר הקיץ העומד והחם.

גם חדש, או אולי פשוט לא שמנו לב קודם: שני צעירים, מרכיבים משקפיים, מגלים כי הם גורמים לצפצוף חזק כאשר הם עוברים במגנמומטר. שניהם מורידים את המשקפיים ומניחים אותם על המדף יחד אם החפצים האחרים שלהם. לא, זה לא עזר. הצפצוף החודר החזק נשמע שוב. הסיבה: חגורה מוסתרת מעיני אדם, אך לא מהעין האלקטרונית הרואה הכל!

רוב הזמן עומדים 7-8 רכבים, מכל הצורות והגדלים, אך בצאתנו, כעבור כשעה, גובר זרם משאיות הנושאות מכולות ומשאיות בניין בדרכן לשכם.

הנתיב המהיר ריק בדרך כלל, וכמוהו הקרוסלות שבהן אין אף פעם יותר מעשרה אנשים.

יש מעוכביםinfo-icon אחדים, עליהם המפקד אינו רוצה לדבר, ועיניו של צעיר אחד מכוסות.  כאשר אני מנסות להתקרב אליו חייל מסיר את כיסוי העיניים, נותן לו את תעודת הזהות, ובטרם נוכל לשוחח איתו הוא יוצא לדרכו, בכיוון שרצה מלכתחילה. 

הערה:  לילה בשכם.

האחים הוואש מספרים סיפור מזעזע אך, לצערי, טיפוסי. ביום ב' האחרון, בשעה 2 לפנות בוקר – במילים אחרות, באמצע הלילה – קבוצה שמנתה כ-10 חיילים, כולם רעולי פנים, פרצה לביתם. סומסום, הפתח!  הם נכנסים, יורים לכל עבר, הופכים הכל, מפחידים את הילדים, ולוקחים את ארבעת האחים, יחד עם צעירים נוספים שנעצרו ברחוב, מכסים את עיניהם, כופתים אותם (החתכים בפרקי הידיים עוד גלויים לעין). אחרי שעות רבות, לאחר שהובלו ממת"קinfo-icon אחד למת"ק אחר, כאשר הכל נבדק שוב ושוב, הם משוחררים עם התנצלות!  קשה להאמין, אבל אמת. שני הנערים בחזרה בעבודה, כאשר אחד, כדבריו, נעצר כרגיל כאשר הוא עובר בבית איבא בדכו הביתה (אנו עדות לכך), וזה קורה, הוא אומר לנו, פעמיים ביום, בדרך לעבודה ובדרך חזרה.

אין זו פנטסיה, לא "אלף לילה ולילה" בגרסה עכשווית.  זו המציאות של הכיבוש.