דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ב' 6.4.09, בוקר

0630 1030

מעבר סנסנה - מיתר
השרוול ריק מפועלים וכולם עברו ללא בעיות, המון משאיות חול פורקות חול ומשאיות פלסטיניות מחכות בצד השני. במעבר המכוניות שתי מכוניות נבדקות והכלבים מרחרחים. בסה"כ נראה שהמעבר הולך ממש בסדר ולאור הדיווחים המזוויעים שאני קוראת עליהם ממעבר קלקיליה אני תוהה למה שם לא יכולים לעבוד כמו במעבר מיתר. בתחילת הפעילות של מעבר סנסנה היינו עדות לאירועים כאלה שברצון טוב והקשבה של שלומי, מנהל המעבר, נפתרו. נראה שלאף אחד כרגע אין תלונות.

תרקומיא
הרבה מאוד משאיות מחכות במגרש החניה שנמצא על שטח המחסום הישן. נראה לנו שאולי בגלל החג והסגר הצפוי החל מהלילה, יש היום יותר משאיות מהרגיל. במעבר המכוניות בשעה תשע וחצי בבוקר 6 מכוניות מחכות לבדיקה של כלבים ומראות. הפועלים בבוקר עברו ללא בעיות מיוחדות.

כביש 60
כל התנועה זורמת ללא בעיות, כל החסימות במקומן. כל הפילבוקסים מאוישים ויש הרבה יותר מתמיד תנועת כלי רכב פלסטינים  על הכבישים – לא רואים כמעט כלי רכב צבאיים. בכל הצמתים תלתה המועצה האזורית דרום הר חברון את דגלי ישראל ואת דגלי המועצה, וכמובן שעל פי המפה שלהם היישובים הפלסטינים לא קיימים. בספרו "הזמן הצהוב" כבר קרא לזה דויד גרוסמן 'נוכחים נפקדים', ובממשלה של ימינו זה בודאי עוד יודגש. 

בבני נעים אנחנו נכנסות פנימה ורואות שהסירו את החסימות על הכביש הפנימי, ואכן - מכוניות פלסטיניות יוצאות מהכפר ועולות על כביש 60 – חידוש מרענן.

חברון 

בעיר הקשה הזאת יש יותר שקט היום וכאילו לעת עתה המתיחות התפוגגה, אבל בעיר הצפויה הזאת שוב רואים את הרוע בכל מקום, כל רגע יכול לעלות הגל העכור של השטנה שהביאו איתם המתנחלים. בשעה שאנחנו שם כל הילדים מכל הכיוונים הולכים לבתי הספר. בשטח נראות הכנות שנעשות לקראת פתיחת הציר שמוביל מקרית ארבע למערת המכפלה לתנועת מכוניות פלסטיניות. בצד של גבעת החרסינה הקימו פילבוקס לא כל כך גבוה וקצת יותר רחב ממה שאנחנו רגילות לראות - כנראה שכאשר תיפתח התנועה, יעמדו בפילבוקס חיילים שיבדקו את המכוניות. גם מהצד השני, ליד מחסום שור, כבר פינו את הבטונדות ושמו פילבוקס זהה. בסמטאות הקטנות האחרות הוסיפו עוד הרבה בטונדות שיחסמו את התנועה -  כל המכוניות יורשו לעבור רק דרך הכביש הראשי – "ציר ציון".

באסם במכולת מראה לנו היכן ניפצו את הזגוגיות של המכוניות הפלסטיניות. המקום הוא ליד ציר המתפללים מכיוון קריית ארבע, היכן שנמצא הפילבוקס לכיוון דרום – לכן ההשערה היא שלא רק תושבי חברון, אלא גם תושבי קריית ארבע השתתפו בפוגרומצ'יק. בעוד אנחנו מדברות עם באסם ליד המכולת שלו, ניגשו אלינו שוטרי משמר הגבול שמוצבים קבוע מתחת לבית המריבה (כביכול במטרה לשמור עלינו). ניהלנו איתם שיחה קצרה שהבהירה לנו שכל מה שהפלסטינים מספרים עליהם הוא נכון. כל פלסטיני נראה להם מראש כמישהו שיכול לפגוע בהם, ולכן מרחוק הם מבקשים ממנו להרים את החולצה ולהסתובב. ולא, הם לא מצמידים אותם לקיר, וכן, פה בדיוק הם שומרים על מדינת ישראל. לא המשכנו בשיחה כי לא רצינו שהם יסתובבו יותר מדי ליד באסם, שבנחמדות הרגילה שלו שוב הציע קפה. כשהלכנו, הלכו משם גם שוטרי משמר הגבול.  תמיד נשארת השאלה הפתוחה - עד כמה נוכחותנו עוזרת והיכן היא מתחילה להזיק.

מחסום בית מרקחת – על אף שגדוד פתן של הצנחנים, גדוד 101, הוא הגדוד המבצעי עכשיו בחברון – את  המחסום הזה מאיישים כרגע אנשי משמר הגבול. כשהם רואים אותנו הם מקשיחים את הבדיקות לילדים, לכן הלכנו משם מהר ועל המחסום נשארו לשמור פעילי השלום מחו"ל. בסך הכל נראה שהילדים עוברים מהר וללא בעיות. מחסום שכונת אברהם אבינו – חיילי הצנחנים שם – אין פלסטינים ואותו שלט סגול של הוראות ניצב - הם שם לביטחון מדינת ישראל – אבל הפעם ההוראות ללא תוספות גזעניות.

מתנחל שעובר על ידינו מפטיר: "הם שמאל קיצוני שבאו לעורר פרובוקציות". אנחנו קונות פיתות חברוניות מצוינות והמוכר אומר לנו "אין פרנסה, אין פרנסה". עצוב וקשה לחיות בצד הזה של חברון. מחסומי מערת המכפלה – אין מעוכבים והחנויות עוד סגורות. 
מחסום תל רומיידה -  החיילים בביתן, לא בודקים אף אחד. הילדים רצים במורד הרחוב. אנחנו לא פוגשות אף ניידת משטרה ושוטרי ה TIF מחנים את הניידת שלהם מתחת למדרגות שעולות לבית ספר קורדובה.

מחסום תרפ"ט –חיילי הצנחנים מאיישים את המחסום ובזמן שהייתנו שם הילדים עוברים במהירות וללא בדיקות, ורק נער צעיר אחד שנכנס לאזור H2 מתבקש להרים את חולצתו. בעודנו שם מגיע ק', סגן מפקד המת"ק של חברון, לראות מה העניינים ואנחנו מנהלות איתו שיחת עבודה - מפנות אותו אל בית הספר לבנים, אל איברהמיה ואל החששות שלהם מהפיכת מחסום בית מרקחת לכיכר. הוא מבטיח לנו ללכת ולדבר איתם, ואומר שהם לא פנו אליו. אנחנו חוזרות ומדגישות  את הקושי בפניה של אזרחים פלסטינים אל המת"ק הישראלי והחובה שלהם להיות הרבה יותר ניגשים וקשובים – הם השלטון. אנחנו מספרות לו על החשש של הפלסטינים מצורת הפתיחה של ציר ציון ועל חששם שזה עוד אמצעי לשליטה ישראלית. בעודנו משוחחות איתם, ומתנחל מזוקן עם משקפיים במכונית אדומה נעצר על ידנו ולוטש עיניים באופן שיכול היה לשפד אותנו ומפטיר 'בוגדות'. ק' וסגנו ל' לא נדהמים מעוצמת השנאה – "הן באו לעשות פרובוקציות" צועק לעברם המתנחל. אנחנו מבקשות מק' לדאוג שהמידע על אופן פתיחת הציר יגיע לכל תושב ותושב לא רק על ידי עובדי ציבור מהצד שלהם, אלא גם דרך אמצעי התקשורת הפלסטינים. הוא  אומר לנו שינסה.

זהו – יותר  אין מה לספר היום על חברון.