קלנדיה

לפגוש אנשים שהצליחו לחמוק בדרך לא דרך מסגר וכתר כדי להביא מזון לפיות רעבים, לפגוש את המסירות הזאת של אבות לילדיהם, זה להבין את אפס קצהו של משהו שהוא חזק מהפחד והרובים.

לראות עוד בית שהצבא הרס זה לראות ניצנים של שנאה.

לא הרתעה ולא חרטה. 

בין הזית לתאנה קומה עליונה פעורה צועקת שנאה ונקמה.

שנאה ונקמה אומרת גם הדרך אל הבית.

דרך לא סלולה, דרך של עפר כבוש ואבק ואשפה,

דרך שביוב מבעבע זורם לאורכה.

ואין סיכוי שתקווה תמלא את הלב הקטן של מרמרייה בת הארבע וחצי ממחנה הפליטים בלטה שנוסעת כל יום כדי לעבור טיפולים בביה"ח אוגוסטה ויקטוריה.

הימים עוברים על מרמרייה בנסיעה והמתנה וטיפול של לא יותר מחמש שש דקות, ושוב נסיעה ושוב המתנה,

כך מבוקר עד ערב,

כי בגלל מגבלות שהריבון הטיל על מערכת הבריאות הפלסטינית בגדה וברצועת עזה, אין בכל פלסטין ולו מכשיר אחד לטיפול בהקרנות לחולי סרטן.