קלנדיה: במקום בו עמד הבית - חורבן
לפני שבוע גל האבנים והגרוטאות הזה עוד היה בית.
שנים עמלו האיש והאישה, חסכו שקל לשקל והשקיעו בבניית הבית שהיה כמו שמספרים החלום שלהם.
אז נכון שבחודש הרמדאן הם, כשכניהם, קיבלו צווי הריסה ונכון שהם שכרו עו"ד.
אבל מה כוחם של איש ואישה ועו"ד פלסטינים מול הצבא וצוויו?
סיפרו שבחמש בבוקר הגיעו שליחי ההרס, חסמו את ציר התנועה והתחילו במלאכה.
לא הייתה התנגדות ולא הייתה מחאה.
במקום בו עמד הבית - חורבן. חורבן של תקוות. חורבן של חיים.
והמבט נמשך ומתמקד בקולב הבגדים הלבן.
חפץ בנאלי שכמו מסמל פיסת נורמליות בסביבה לא נורמלית.
השכנים שקיבלו צווי הריסה ממלאים פיהם מים
. מפחדים שישימו להם עין, אומרים האנשים.
"ואלה הם חיינו בזמן האחרון
יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון
ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא" (יהודה וגלעד).
בכפר חיזמא שקט חושש. שקט של חוסר וודאות. שקט של תהייה מתי הם יחזרו, על מי יעלילו ואת מי יעצרו.
הפעם האחרונה הייתה ביום האתמול, במוצ"ש.
הם הגיעו אחרי חצות הלילה ופלשו לביתה של אותה משפחה והשתלטו על אותו הגג.