קלנדיה - תלמידים עומדים בתורים ארוכים

בוקר עמוס בקלנדיה. הגענו וחנינו בסביבות 6:15. בחוץ כבר אור וקצת קריר. בצד הירושלמי אנשים רבים. כשאנחנו חוצות את הכביש על גשר הולכי הרגל באים מולנו אנשים רבים, אך כשירדנו במדרגות בקצה הגשר הזרם נפסק. כשעברנו לצד השני, בסביבות 6:20, קידמו את פנינו תורים ארוכים. הכל היה מסודר, אך היו הרבה אנשים. ביניהם הרבה תלמידים.

לא יצאנו ממתחם המחסום, כי ידענו שאבו רמזי, ידידנו מוכר הבייגלה, אינו מגיע בתקופת הרמדאן. באיזור המחסום אין כל סימן לרגל הרמדאן. בד"כ תולים שלטים "רמדאן כרים" ותאורה. מאוחר יותר בדרך חזרה הבחנו שתלו שרשראות תאורה על גשר הולכי הרגל משני צידיו. בשעה שהגענו כבר היה אור, אז הן לא דלקו. אנשים אמרו לנו שבימי ששי של הרמדאן רק מחוסנים מורשים לעבור לתפילה באל אקצא.

בעבר הפלסטינים מיעטו לעטות מסכות בטרם נכנסו למבנה המחסום. דווקא עכשיו, כשאצלנו נקבע שלא חייבים לעטות מסכות בשטח פתוח, ראינו יחסית הרבה שעוטים מסכה עוד בטרם נכנסו למבנה המחסום. כנראה התרגלו כבר... בנוסף בגלל הרמדאן לא אוכלים ושותים ולא מעשנים.

בסביבות 7 התורים התקצרו וכמעט לא היה תור מחוץ לכניסות לסלאלום. אחרי עוד כמה דקות כבר לא היו תורים מחוץ לסלאלום בכלל, אז נכנסנו בכניסה האמצעית. כשהקרוסלות נפתחו התברר שהתורים פשוט הוכנסו לתוך המבנה. למרות שהקרוסלות בקצה הסלאלום היו פתוחות, כניסת האנשים היתה איטית, כי פשוט לא היה היכן לעמוד... הדלת בין הכניסה האמצעית בה עמדנו לכניסה המערבית היתה סגורה, אז לא יכולנו לראות מה קורה שם. בכניסה המזרחית כנראה שאחת משתי עמדות הבידוק לא פעלה חלק מהזמן, כי אנשים עברו לאזור הכניסה המרכזית. בהמשך נפתחו 2 העמדות בצד המזרחי. מאבטח הגיע והסתכל מהגלריה למעלה על המתרחש. הקרוסלות בקצה הסלאלום נסגרו לדקות ארוכות, כך שאנו מניחות שבאותו זמן שוב נוצרו בחוץ תורים מתחת לסככה לפחות.

אחרי בידוק התיקים היו 7 עמדות אלקטרוניות פתוחות במתחם האמצעי, ורק עמדת בידוק מאויישת אחת. בעלי תעודות כחולות והתלמידים שעוברים בהצגת תעודת לידה ("קושאן") עומדים בתור לפני עמדת בידוק זו. מי שמגיע מהכניסה המזרחית צריך לחצות את התור הזה כדי להגיע לעמדות האלקטרוניות הפתוחות. למרות הכל המעבר לקח כרבע שעה עד 20 דקות, מהרגע שנכנסנו ועד שיצאנו בצד השני.