דרום ומערב הר חברון | מחסוםווטש

.

תותחים מחוץ לבתים, ליווי צבאי לילדים: ארץ האבסורד בדרום הר חברון

בכל בוקר יוצאים ילדי הכפר הזעיר טובא אל בית הספר שנמצא בכפר גדול יותר - לא לפני שמגיע טנדר צבאי שאמור לאבטח אותם מפני מתנחלים קיצוניים • בכפר אחר באזור, החרמת גנרטור הסתיימה בירי שהפך פלסטיני למשותק • בצה"ל טוענים: פועלים כנדרש כדי לשמור על החוק והסדר • מציאות החיים הבלתי אפשרית והמאבק על האדמה בדרום הר חברון. 

 

כתבתו של יגאל מוסקו, ערוץ 12, 23.7.21

 

דרום ומערב הר חברון

בנפת חברון חיים 759,000 פלסטינים ו- 17,562 מתנחלים, והיא משתרעת על שטח של 969,000 דונם. המתנחלים חיים בקריית ארבע, ביישוב היהודי בחברון ובכעשרים התנחלויות ומאחזים המאוגדים במועצה האזורית הר חברון .היישובים הפלסטיניים כוללים את הערים הפלסטיניות חברון, ויאטא, וכן עיירות, כפרים גדולים, מחנה פליטים, כפרים קטנים, ויישובי מערות. השטח הכפרי מסביב ליאטא מכונה מסאפר יאטא (כפרי הבת של יאטא). תושבי הכפרים מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.    

אזורי השליטה בדרום הר חברון

בהסכמי אוסלו חולקה הנפה לאזורי A,B,C למעט יישובים מעטים שהוכרו כשטח A (בשליטת הרשות הפלסטינית, חלקם הגדול לאורך כביש 60), כל האיזור נמצא בשטח C ובשליטה ישראלית מלאה (שלטון מינהלי וביטחוני של ישראל כאשר שירותי רווחה, בריאות , וחינוך ניתנים על ידי  הרשות הפלסטינית). אדמות האזור הוכרזו כאדמות מדינה, ודרכי הגישה כולן באזור C.

אזורי השליטה בגדה A,B,C

מה אנחנו עושות בהר חברון?

חברות הקבוצה הדרומית של מחסום ווטש (Machsom Watch) מסיירות ומדווחות על הנעשה ביישובים  בדרום ומערב הר חברון מאז שנת 2004, ומאז אנו מספרות את סיפור הכיבוש. הדיווחים שלנו מספקים תיעוד שוטף ורב שנים על התרחשויות יום יומיות בשטח הכבוש, שרובן כלל לא מגיעות לתקשורת. הסיורים והביקורים שלנו עוזרים ליצירת קשרים אישיים עם התושבים הפלסטיניים, ומאפשרים שיתוף פעולה והבנה בצד הפלסטיני שלא כל הישראלים הם מתנחלים, ויש גם ישראלים מסוג אחר. במקרים רבים עזרנו ואנו עוזרות בפתרון בעיות שמקורן בכיבוש המתמשך.

שתי נשים וגבק מתבוננים בהריסות
איש, אישה וחתול בשיחה

סוג'וד, הילדה מא-תוואני

רשמים ממשמרות מחסום ווטש, דרום הר חברון, יוני 2021

סוּג'וּד בת 12, והיא מספרת למצלמה בענייניות על אדם שהתקרב עם רכבו באופן מאיים אליה ואל חבריה בשעה שהלכו ברגל לבית הספר בכפר הסמוך, א־תוואני, בדרום הר חברון. כשהיתה בת שש היא הותקפה על ידי רעולי פנים ונפצעה בראשה. היא נשאלת אם היא עדיין חושבת על מה שקרה אז, ועונה: לפעמים. לא תמיד.

סוג'וד, הילדה של כולנו, גליה עוז, "הארץ", 2.7.21
סוג'וד מתגוררת בדרום הר חברון, כאלה הם חייה

 

התחלנו בדיווח על מחסומים וחסימות הכפרים לאורך כביש 60, בין באר שבע לחברון, התרחבנו לעיר חברון עצמה, ובהמשך, דיווחנו על המתרחש בכל האזור, מחורסה במערב, יתיר בדרום, חאשם אל דאראג' במזרח ושיוח' בצפון. השטח שאנו מכסות בסיורינו הוא דרום ומערב הר חברון, והוא כולל יישובים פלסטיניים והתנחלויות ומאחזים ישראליים. לאורך השנים, הדיווחים שלנו נקראים גם על ידי "שלטונות הכיבוש" (אחראים במחסומים, צבא, מינהל אזרחי) ועזרו בשיפור התנאים. אנו מתחבטות תדיר איך להשיג את מטרות הדיווח מבלי לעזור לכיבוש להיות "יותר נוח".

The checkpoint at Abda
The blocked entrance to Qliqalis
מגדל שמירה צמוד למבנה
חסימת הכניסה לאל פוואר
חסימת חסמו דוכן הירקות בגבעות אדמה
כרוניקה של קיום בלתי אפשרי

מראשית שנות ה-80 הוקמו התנחלויות על אדמה פלסטינית, ששימשה לעיבוד חקלאי, וב-20 השנים האחרונות הוקמו ומוקמים מאחזים לא חוקיים (דו"ח טליה ששון בנושא מאחזים בלתי מורשים), כלומר כאלו שלא קיבלו אפילו את אישור השלטונות הישראלים. מאחזים כאלו מוקמים חדשות לבקרים לאורך כביש 317, כביש 60 ובחברון עצמה, וזוכים לסיוע טכני, הנדסי וביטחוני מהרשויות ומהצבא. ההתנחלויות זוכות להרחבה מסיבית על חשבון השטחים הפלסטינים, חלקם אף על אדמה פלסטינית פרטית. השיטה הנפוצה כיום היא הקמת חוות צאן ומאבק עם הפלסטינים על שטחי מרעה לצאן ושטחי חקלאות, בעיקר מטעי זיתים. 

 

 

השכונה החדשה שבונים בהתנחלות טנא-עומרים
אירוע התקיפה של באסל ע"י כלבו של עילי פדרמן
בסמכות וברשות - התעמרות

מאז הסכמי אוסלו, מדיניות הממשלה היא ניסיון בלתי פוסק לנשל את הפלסטינים החיים באזור C מאדמתם, ולפגוע בזכויותיהם הטבעיות. המינהל האזרחיinfo-icon אינו מאשר תוכניות בנייה, לפיכך נמנעת מהאוכלוסייה הפלסטינית הזכות הבסיסית לנהל חיים בהתאם לגידול הטבעי, לבנות בתי מגורים ואף מבני ציבור חיוניים כמו מרפאות ובתי ספר.

פעילות הצבא והמינהל האזרחי כוללת חסימת דרכי גישה, גירושים חוזרים ונשנים של תושבים מבתיהם כולל הריסות בתים, אוהלים, סככות, מבני שירותים, טאבון קהילתי, דירים ושקתות לצאן, סתימת בורות מיםinfo-icon, מניעת עיבוד אדמה, מניעת רעייה ועקירת עצים. כל זה במטרה להתיש את התושבים, לייאש אותם ולאלצם לעבור לעיר, שם יהיו מובטלים ומחוסרי מקורות פרנסה.


 

עקירה באום אל חיר, 2019
צילום: 
חגית בק
הריסות בארכיז, 2020
צילום: 
מיכל צדיק
קצרצרים מספרים
Toggle accordion

הסיפור המופלא של פיתוח טוואני

אנו התחלנו לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני ב-2004. אז הכפר היה ברובו יישוב מערות ובתים מעל המערות, שנאבק לשרוד תחת מגבלות הכיבוש והאיום של מתנחלי המאחז חוות מעון, שהוקם ממש מעל היישוב. היה ביישוב בית ספר קטן שפעל בתנאים קשים, לא היו ביישוב דרכי גישה סלולות, מרפאה, מיםinfo-icon וחשמל. תושביו התקיימו בעיקר מרעיית צאן, גידול עצי זית ועבודה בחוץ. כביש 317 היה כביש "לא לפלסטינים", ודרך העפר לעיר המחוז יאטא נחסמה לפרקים, בשרירות לב, על פי החלטות הצבא. הודות להתארגנות פנימית והיצמדות עיקשת לקרקע, תושבי הכפר שורדים בהתנגדות לא-אלימה לכיבוש, כנגד אין ספור התנכלויות של המתנחלים והמינהל האזרחי. בכך הם מהווים סמן דרך ליישובים סביבם.

פיתוח חצר בית הספר: למרות איסור הצבא והמינהל לסלק את הבולדרים שמילאו את החצר, בסוף שבוע אחד, תושבי היישוב פוצצו את הסלעים והשתמשו בהם לריצוף דרך לבית הספר.

פיתוח כביש פנימי: תושבי המקום סללו כביש פנימי מעגלי, שבמשך זמן רב הצבא והמינהל לא הרשו לחברו לכביש 317 המחבר את כל היישובים באיזור.

כיום, יש בכפר מרפאה, נמתחה רשת חשמל ובשנים האחרונות יש אפילו גן ילדים.

המרפאה ב א-טוואני