"מטרת נסיעתנו הפעם היא ביקור באום ספא, כפר בנפת רמאללה, כפר שהותקף ביוני וביולי על ידי מתנחלים. שניים מבני המקום נרצחו.
- הדרך עוברת בין הרים גבוהים וירק בואדיות. ליד התנחלות נווה צוף יש מעין, שהמתנחלים קראו לו מעין מאיר... המקום מוצל ומרוצף בחלקו, יש ספסלים ושולחנות פיקניק. אחלה מקום, רק שלפלסטינים אסור להתקרב לשם. ג'יפ צבאי עומד על דרך עפר בכניסה ומשקיף על האתר. הנוף בדרכנו מרהיב. מימין מקאם נבי סלאח על הגבעה. בכל יום ששי יש שם הפגנות כדי להשיג גישה למקאם...
- אום ספא. כפר קטן, 700 ל-800 תושבים. אבו באהא, סגן ראש המועצה, מספר שעם תושבי התנחלות עטרת לא היו להם אף פעם בעיות, (למרות שהישוב נבנה על 225 דונם שהפקיעו מהם פרט לזה הפקיעו עוד 400 דונם לסלילת כביש עוקף ) לפני כמה חודשים הגיע מתנחל רועה צאן והתחיל לרעות את עדרו בואדי שבין אום ספא לעטרת. האדמה - של אום ספא כמובן. כשהתקרבו אליו תושבים מהכפר, איים עליהם בנשק...הצעירים של הכפר התחילו ליידות עליו אבנים, כדי להבריח אותו משם. ואז, בחודש יוני, נכנסו לאום ספא כ 40 מתנחלים חמושים. הם זרקו רימונים, הציתו בתים ומכוניות, איימו על הצעירים ובעימות שהתפתח ירו בצעיר בן 17 והרגו אותו. שמעו את אחד הקצינים אומר ליורה - "למה לא ירית ברגליים, למה בראש...."
- הצבא הורה לרועה שלא לחזור לשם, אבל הוא, הרי אף אחד לא יגיד לו מה לעשות. למחרת הוא חזר, ומאז הוא שם. והצבא שומר על אנשי הכפר שלא יתקרבו אליו. ביולי שוב הגיעו המתנחלים לכפר, שוב התפתח עימות, ושוב נורה למוות צעיר מבני הכפר, בן 27, ואחר נפצע אנושות
- לאבו סלאח הקשיש שרפו את המשאית שחנתה בחצר, שרפו עצים מסביב לבית, וכשאשתו ניסתה להגן על רכושה, הרביצו לה וזרקו לכיוון שלה רימון הלם. על הנזק אין את מי לתבוע... מאז חיים אנשי הכפר בפחד, והם חסרי אונים. המשטרה הפלסטינית לא נכנסת והצבא שומר על המתנחלים. מה יהיה? שושי ענבר ופנינה שטיינר, 8.7.23
- "יער נווה צוף או יער אום ספא, שמורה שחלקה חורש טבעי וחלקה יושב על אדמות נבי סלאח. השמורה כוללת כרמי זיתים השייכים לנבי סלאח. ראינו שהעצים אינם נושאים פרי למרות שזו העונה והכרם נראה נטוש ומוזנח. חוקי השמורה אינם מאפשרים לבעלים לנטוע עצים חדשים ובעיית המים גם היא רובצת בכבדות על החקלאים.
- בצומת - מחסום. בית הכנסת שהקימו תושבי חלמיש-נווה צוף נותר על כנו. על תחנת האוטובוס הסמוכה גרפיטי: מוות לערבים. המתנחלים אינם פוסקים מניסיונותיהם לחבר בין המאחזים נווה אח"י ונווה צוף, שהכביש, המוביל לביתילו ולדיר ניזאם, חוצה ביניהם. על פי דברי החייל במחסום, יש הפרות סדר מדי פעם אך תפקיד הצבא הוא לרסן את המתנחלים ולאפשר לפלסטינים להגיע לבתיהם (ממש ימות המשיח...). לדבריו יש בתי כנסת בהתנחלות, אך הם הקימו את זה שבצומת רק כדי להכריז על נוכחות. הוא היה אדיב ואפשר לנו לצלם.
לפני כשנתיים, כשהגענו במסגרת משמרת מחסוםווטש לכפר נבי סאלח, היה המחסום סגור. נא'גי תמימי (היום ראש הכפר) יצא אלינו ושאלתי אותו על המחסום. הוא הניף את ידו וענה: "נו, כמה כבר אפשר לדבר על המחסום? " ואז יצאנו מהמחסום לסייר אתו בסביבה. נכנסנו לשמורת יער אום ספא ולשמורת יער דיר ניזאם. נאג'י הראה לנו היכן מכון השפכים של חלמיש וכרם הזיתים שהקימו מתנחלי חלמיש בשמורת יער דיר ניזאם. הוא סיפר על אתר העתיקות חובלתה, שכילד למד לשחות בבור המים הצמוד לו והיום הוא כלוא בתוך ההתנחלות חלמיש. עברנו ממעיין עין כוס (מעיין הקשת) שהפך למעיין מאיר (השם שנתן לו הכובש). עלינו אתו לאתר העתיקות תיבנה ולמערות הקבורה הענקיות בפיתחת הכפר דיר ניזאם.
מאז אותו טיול, אנחנו מגלגלות במשותף עם נא'גי תמימי תקווה להשמיש את מקאם נבי סאלח, לפעילות קהילתית ולחוגים לילדי נבי סאלח בנושאי סביבה, היסטוריה וארכיאולוגיה. ללמדם שההיסטוריה הפלסטינית לא מתחילה ולא נגמרת עם הכיבוש הישראלי.", מתוך "בזכות הטיול", ניוזלטר מחסום ווטש, אביב 2018