בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 23.8.09, בוקר

7:00: מחסום 300, בית לחם: בחוץ יש הרבה אנשים המתלוננים קשות. המעבר לקח להם שעה וחצי. אנחנו נכנסות ומוצאות את אולם היציאה מלא. בזמן קצר האולם מתרוקן ואין אנשים חדשים שנכנסים למרות ששומעים שבצד השני מלא אנשים. האיש בעל שש האצבעות בכל יד מתעכב. במחשב צריך להיות רשום שהוא עובר בלי תמונת כף יד, אבל מה לעשות שהמחשב לא התעדכן. בהתערבותנו הוא לבסוף עובר.

4  חלונות פתוחים (1-5-7-9) ופתאום! כל האולם מתמלא שוב אנשים. זה הזמן שאחד המחשבים נופל ומספר החלונות יורד ל-3. החלון מספר 3 נראה כאילו פתוח, אבל גם שם יש בעיית מחשב. החיילת בפנים לא עושה שום מאמץ לסמן לאנשים לא לבוא אליה ואנחנו ממלאים את מקומה ומסמנים לאנשים לעבור לתורים אחרים. אבל התורים האחרים עמוסים ופה נראה כאילו אין לחץ...

7:40  אחד החלונות חוזר לחיים אבל מספר 3 ממשיך להיות מנוטרל עד סוף שהייתנו פה (8:15), עד אז רוב הציבור עבר. בקיצור, הבעיות של השבוע שעבר ממשיכות. אין מספיק כח אדם, אנשים מתעצבנים, דוחפים וצועקים ואין מענה הומאני. רמאדן התחיל, האנשים קמו מוקדם כדי לאכול לפני עלות השחר. מחכה להם יום של חום, צום, בלי שתיה ובלי עישון וכולם בלחץ כבר עכשיו.

8:50  מת"ק עציון: כבר יש אולם די מלא. 43 אנשים רשומים ברשימה עצמית. 10 אנשים כבר בפנים, אחרי שהמקרים הדחופים נכנסו. במשך הזמן, האולם מתחמם והמיזוג איננו פועל. שלוש קריאות טלפון שלנו לא פותרות את הבעיה. מדו"ח אחה"צ מתברר שכל היום המיזוג לא פעל! ושוב: האנשים עצבנים: הם באו לפתור בעייה אדמיניסטרטיבית ולא בטוחים שיעלה בידם. אין זכויות קיימות רק עושים להם "טובות".

אישה צעירה, אם ל-4, באה לקבל אישור מלווה לשניים מילדיה שיש להם תור בבי"ח מוקסאד (בימים שונים). המת"ק הפלסטיני לא יכול להנפיק לה אישור כזה והיא באה לפה לנסות את מזלה. אבל אין לה את כל הדוקומנטים הנחוצים ואין שום סיכוי. אנחנו מייעצים לה לחזור הבייתה אבל היא לא יכולה לעזוב את שארית התקווה האחרונה שלה ונשארת. הסיכוי היחידי שלה הוא ללכת עם הילדים לבי"ח בבית ג'אללה אבל שם היא תצטרך לשלם ואין לה כסף. בעלה כנראה חולה נפש ולא עובד בכלל.

נ.ב. המעבר של היום אחה"צ היה איטי מדי. אנשים חוזרים מהעבודה אחרי יום של צום! התקבלו תלונות בטלפון.