ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, יום ה' 10.12.09, בוקר

4:50 ארתאח

הגענו כאשר יציאת הפועלים בעיצומה. הרבה פועלים כבר מחכים להסעה מחוץ למחסום. יושבים סביב מדורות להתחמם מהקור, או מעבירים את הזמן הארוך של הציפיה בשיחות.
בצד הכניסה למחסום המון פועלים. נכנסים בקבוצות גדולות.
חנינו בחניון העובדים והשומרים במקום הודיעו לנו שהחנייה היא לעובדים בלבד. לא היה שום שלט שמעיד על כך או איזה סיבה הגיונית ולכן נשארנו במקומנו. מאחר ואיימו שמזמינים גרר נשארנו באזור במשך המשמרת והקשבנו לתלונות הפועלים שחיכו להסעה.
המקום החדש שנאלצנו לעמוד בו התגלה כנח יותר להדברות מאחר ושם נמצאים רוב הפועלים שעברו את תהליך היציאה ומחכים להסעה וזמנם בידם.

התלונה הידועה והעיקרית היא על השעה המוקדמת בה הם נאלצים לקום ולהגיע למחסום; השהות הממושכת והבלתי מוסברת בחדרים במחסום; מיעוט העמדות שפתוחות למעבר, בעקר בשעות החזרה, אחר הצהרים; חוסר הגנה מפני הגשם בזמן העמידה בחוץ; אישורים שנלקחים ללא סיבה, או כתוצאה מכך שהמגנטי לא עובד; איסור להעביר משקאות ואוכל, או בקבוקי שמן בכמות מספיקה במעבר.
כל הטענות הרגילות והמוכרות. מה שמחזק את הידיעה שהעמידה שלנו במקום, עם כל הכוונות הטובות, לא משמעותית לגביהם, מעבר ליכולת לפרוק עלינו את אי הנחת שלהם מהמצב, ולראות פנים אחרות.

שוב ראינו שמאז הפעם האחרונה שבקרנו במקום נוספו חוטי תיל מסולסלים וגדרות גבוהות יותר. מגרש החניה הגדול ששלושה רבעים ממנו מגודר (ומיועד לעובדי המקום שאינם, ואולי יגיעו אחרי שהעוברים במחסום כבר לא יהיו, ואז יעשו מה?)  חודש בעציצים מסמנים גבולות. רוב המכוניות שמסיעות את העובדים מעדיפות לחנות מחוץ למתחם כי מקום חניה בתוכו מצומצם ביותר.

6:00 אייל
מרוב גדרות לא רואים את היער. פועלים מחכים להסעה. הגדר מגדילה את השטח "הסטרילי" ולא מאפשרת לראות את מי שנמצא בכניסה למחסום מכוון קלקיליה. עגלה למכירת קפה וסיגריות עליה מודבקת כרזה של הועד למען החייל עושה עסקים על הבוקר. עוד חלקת שדה יושרה למשטח כורכר למטרה לא ידועה. עוד גדר שולחת עצמה ונוגסת בשטח.
לא פנו אלינו בשום ענין.