בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 7.2.10, אחה"צ

 צומת זעתרה/תפוח 15:30
 עמדת הירי בצמוד לחנוכיית חב"ד הנצחית מאוישת.כעשר מכוניות בתור לבידוק מכיוון שכם.
 
מחסום בית פוריכ 15:45 - לא נראו חיילים או בדיקות.

מחסום חווארה 16:00בדיקת מונית היוצאת משכם ע"י כלב, מזכירה לנו מראות מן העבר: נוסע מרים את בגדיו, חייל מעניק לו טיפול, טפיחות קלות על גופו בעת שהכלבלב מקפץ בתוך הרכב.
בהמשך נדרש האיש להתייצב כשגבו אל הנוהל הסודי ביותר.גרפיטי שחור על חומת הבטון של המחצבה מול מתחם המחסום מצהיר בעברית צחה:"ברוך שלא עשני גוי".
נהג היוצא משכם מספר לנו שביציאה, איש מג"ב תפס אותו מדבר בטלפון נייד תוך כדי נהיגה.עצר אותו, לקח פרטים, והבטיח דו"ח קנס אלף ₪ שיגיע אליו בדואר. 
משטרת ישראל דואגת לבטיחות בדרכים. יש חוק יש סדר. השאלה הקטנה היא רק – איפה בדיוק.

ברוח רענון המשמרות בעת הזו בחרנו הפעם לנוע בדרכים הצדדיות המחברות מספר כפרים באזור שמחווארה ועד לחארס (צומת ברקן): חווארה-עינבוס, עוריף, ג'מעין, זיתא, דיר איסתיא, כיפל חארת' וחארס.
ציינו בהקלה שפרט להאמר אחד שנראה אורב (למי?) בין עצי הזית באחד הכרמים, לא ראינו צבא –אבל די בהאמר בודד לתזכורת בוטה של אלימות כבושה. על רקע השקט ופני הילדים המאירים אלינובכל פינה, התזכורת מביישת ומרה.
בכפר כיפל חארת' ראינו את הקבר המפורסם של הצדיק המקראי כלב בן יפונה שאליו עולים לרגל לפרקים יהודים יראי שמיים
ולכבודו פורעים בשלוות הכפר ומפגינים נוכחות גאה. הילדים במקום סיפרו לנו שלצדיק הקבור בו קוראים אצלם נבי כיפל. 

 17:30 יצאנו בחזרה לישראל.