דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 27.1.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נתניה ג' (ירושלמית) חגית ב' (מדווחת)
27/01/2010
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

0630  1100

מעבר סנסנה-מיתר 
בעשרים לשבע בבוקר, מעט מאוד פועלים בשרוול. רוב הפועלים בצד הישראלי מחכים להסעות ומתחממים ליד מדורות. אוטובוס אחד של משפחות אסירים בדרך לשם. ניידת משטרה נמצאת שם כרגיל.


כביש 60 וכביש 35
אין כמעט תנועה של רכבים. על כל הפילבוקסים שבכבישי האזור מתנוססים דגלי ישראל חדשים וענקיים: דורה אל פאוור, צומת הכבשים, בני נעים - מזרח, צומת זיף, בית כחיל, גשר חלחול חברון, המחסום ההומניטארי, עידנא-תרקומיא ובפילבוקס שליד בית ענון. הבולדוזר של הצבא חידש את כל חסימות העפר בחלק הכביש שמבית חגי ועד הכניסה לקריית ארבע. במחסום ההומניטארי עומדת ניידת משטרה ועוצרת רכבים- המשטרה עובדת כרגיל, קנסות וכו'. בולדוזר צבאי עם ליווי של ג'יפ מנקה את ערמות האשפה שבצידי הדרך קצת לפני גשר חלחול.


הורדו שעריםinfo-icon : השער מתחת לבית חגי הורד אמנם, אבל אין חשש – לא הורדה החסימה. במקומה שמו אבנים ענקיות. עכשיו בכלל אי אפשר לעבור שם כי צריך בולדוזר כדי להזיז את האבנים. 

השער לבני נעים מזרח הורד גם הוא – שם גם מחקו הפלסטינים בעצמם את הגרפיטי על האבן – "מוות לערבים" היה כתוב שם. בכניסה לחברון שעל כביש 35 – מול בית כחיל – הורד שער ושם לא שמו מחסום אחר. המכוניות יוצאות ובאות חופשי.


חברון 
חופשת החורף של התלמידים נותנת אותותיה – אין כמעט אנשים ברחוב, חיילי משמר הגבול זכו לעמדות חדשות בכל המחסומים שהיו סביב מערת המכפלה – מראה הפילבוקס הגדול הוחלף במשהו שנראה יותר ידידותי. העיכובים וההטרדות לתושבים נשארו אותו הדבר – ומעוכב אחד ששוחרר אחרי 10 דקות. אנחנו זוכים לתשומת ליבו של א', שוטר ממערת המכפלה שאומר לנו לא לעצור ליד מחסום תרפ"ט - דין ודברים קצר איתו, ואנחנו נשארות שם. אותו הדבר קורה עם החייל ממשמר הגבול במחסומי מערת המכפלה.  בקיצור – הייאוש הרגיל ללא בעיות מיוחדות וקר.


כביש 356
בצומת זיף - מחסום פתע של החיילים. השעה בערך עשר, אבל מכיוון שאין שם בכלל תנועה גדולה – אז המחסום לא מהווה בעיה גדולה – אבל ההטרדה והצורך התמידי להראות מי שולט פה מעצבנים כרגיל. במכולת מספרים לנו שאין דפוס קבוע לזמנים של מחסום הפתע הזה... לפעמים בלילה, לפעמים פעמיים ביום לפעמים אין מחסום שלושה ימים. בקיצור, שלטון אי הוודאות פועל כרגיל. שם אנחנו פוגשות גם את עזרא שמספר לנו שהוא בדרכו לאום אל חיר לעזור לאנשים שם בעימותים שיש להם עם מתנחלי מצפה יאיר ( מאחז לא חוקי).


חירבאת טוואני

שמענו אתמול מחנה בר"ג שהיו בעיות בחירבאת טוואני בין המתנחלים והצבא לבין תושבי הכפר ובאנו להביע סולידאריות  ולשמוע מהם מה קרה.

הסיפור התרחש בין השעות שמונה לעשר וחצי בבוקר. בשעה שמונה שני ג'יפים של הצבא (חיילי גולני) יחד עם הטנדר הלבן של רבש"צ התנחלות מעון – מר גדליה לכפר - הגיעו משני כיוונים. אחד מלמטה, מכיוון מצפה אביגיל, והשני מלמטה, מכיוון חוות מעון. 10 חיילים מתוכם שני קצינים. הם הגיעו עד לביתו של נעים שנמצא בקצה הכפר לכיוון כרמל. בחצרו של נעים הם נכנסו לדירים והסתובבו שם כמו משוגעים ואי אפשר בכלל היה לדבר איתם. אחרי שהחיילים וגדליה יצאו מהבית הראשון  הקצין אמר שהוא קורא למשטרה ואז כנראה גדליה הזעיק עזרה של מתנחלים נוספים  הגיעו  4 מכוניות סובארו ופיאט  אונו אחת -  סך הכול  15 מתנחלים  אחר כך נכנסו לעוד בית  לדירים  הם  - המתנחלים רצו במעגלים כמו משוגעים  וניסו להיכנס לבתים נוספים . כל החבר'ה של הכפר הגיעו לשם ומנעו מהם – ללא אלימות להיכנס לבתים אחרים . בזמן הזה  הם צלצלו למשטרה , לחנה ,  ולכל מי שיכול לעזור להם. הצבא  נבהל וזרק גז מדמיע – כל הזמן היה שיתוף פעולה מלא  של הצבא עם המתנחלים שהחלו לידות אבנים על בתי הפלסטינים, על הנשים  ועל הילדים. מפקד הצבא גם הביא לשם עוד רכב צבאי גדול שבו הוא יוכל להסיע  את מי שהוא יעצור . אחד מהמתנחלים הרביץ לאח של נעים – את התמונה שלו ראינו  היום בעיתון הארץ – בכתבה של עמירה .כשגדליה ראה  שהמשטרה עומדת להגיע הוא ירד לכביש הראשי  ועיכב את הניידת וכך הצליחו המתנחלים על רכביהם לברוח לפני שהמשטרה הגיעה. חלק מהמתנחלים ירד לכביש הראשי וזרק  אבנים על  נוסעי הכביש הפלסטיניים ועל עוברי אורח הולכי רגל.  אנשי   CPT יושבי הקבע בכפר צילמו את כל המתרחש. היום  אנשי חירבאת טוואני הלכו להגיש תלונה במשטרת חברון – וג' הלך למשטרה הצבאית והגיש תלונה כנגד הקצין.   משפחתו של ג' סיפרה שלפני שבועיים – אותם החיילים התנכלו והרביצו לילדיהם. לדעת ג' – אנשי הצבא האלה הם מתנחלים במדים.

כמה  מסקנות , תהיות ושאלות קשות עולות מתוך הסיפור הזה .

1.     ברור שלמבצע כזה צריך להתכונן יום קודם . האם הצבא מתכנן את פעילותו על פי בקשות המתנחלים?

2.     ממי הצבא צריך לקבל אישורים כדי לבצע חיפושים בבתים של אזרחים?

3.     למה המתנחלים  לא הגישו תלונה כנגד גניבת עז בצינורות המקובלים? למשטרה למשל?

4.     המתנחלים קובעים את החוק  - והצבא עובד על פי הפקודות שלהם?

5.     למה לרבשצ"ים יש  אפשרות להיות על רשת הקשר  הצבאית בזמן  שהם מפירי חוק? ( מבריחים את החשודים )

ואפשר לחשוב על עוד המון  שאלות – אבל בסרט הזה כבר היינו .... מערב פרוע של  חבורת פורעי חוק שהכל מותר להם ואין איש שעושה כלום  חוץ מכסת"חים למינהם.

כסת"ח  כזה התרחש  כשהיינו שם – טרנזיט  שלם של אנשי משטרה – שוטרים שאת כולם אני מכירה וכולם  מכירים אותי – כולם ממשטרת מערת המכפלה בראשות א' מפקד התחנה באו לשמוע את הסיפור ולדעת מה הם יכולים לעשות למענם.  בעת הביקור צלצל  נעים ממשטרת חברון וסיפר שהוא מחכה כבר יותר משעה ליד הפשפש של  משטרת חברון בגבעת האבות ולא נותנים לו להיכנס. וא' מפקד התחנה שואל אותי אם אני לא זאת שמסיתה את הפלסטינים   להתנגדות שלהם ואם לא הייתי שם אז הכול היה בסדר – לא בדיוק באלה המילים אבל זאת רוח הדברים.

כרגיל התקבלנו ממש בשמחה. שתינו תה וקפה  וחשוב מאוד היה להיות שם – השוטרים הבטיחו שהם יענו יותר מהר לטלפונים שמתקבלים מאזרחים פלסטינים – אשרי המאמין.... והם גם שאלו אותי אם אני עד מפחדת מענת כהן.