קלנדיה, יום ד' 14.7.10, אחה"צ

משמרת בה ניסינו להראות לאורחינו את מחסום קלנדיה על כל כיעורו . האורחים : אם, בנה ובחור צעיר נוסף. האם היתה בעבר שלושה חודשים עם האקומנים בחברון, שמעה את דניאלה בהרצאה ורצתה מאד להפגיש את הדור הצעיר אתנו. זו הייתה משמרת  קצרה, חויה מתקנת, פגישה עם צעירים שמתענינים.
 
16:45 כשהגענו היו רק שני שרוולים פתוחים, תורים עמוסים לפניהם. הכלוב מלא והתור משתרך עד אמצע הסככה.
לפי הרוכלים הקבועים, המצב כך כבר חצי שעה. טלפון למוקד ההומניטרי. תוך כמה דקות נפתח עוד שרוול והתורים התרוקנו, אני לא לוקחת קרדיט על שיחת הטלפון למוקד, כמו תמיד המתחולל במחסום הוא אקראי.
 
מגרש החניה גודר בגדר רשת בחלקים שהיו פתוחים לכוון מעגל התנועה הדרומי. נשארו שני פתחים לא מאד גדולים
למעבר של הולכי רגל ופתח במרכז לרכבים.
(האם כבר מתכוננים לרמאדן?)
עזבנו ב-17:45.