חברון, יום ד' 8.12.10, בוקר

 היום הוא נר שביעי של חנוכה.

הכניסה לקרית ארבע חלקה ללא עיכובים. בגבעת אביחי נוספו מבנים - גם במורד הגבעה, ועוד מבנה קטן ומשהו שנראה כמו אולי סוכת גפנים.

סלילת הכביש החדש והרחב מתקדמת יפה. בקרוב תהיה כאן "דרך המלך" לקרית ארבע.

הבתים החדשים שנבנו מעל הכביש במזרח קרית ארבע כבר מאוישים, לפחות בחלקם.

בשעה זו (בערך 10) רוב הילדים בביה"ס. עוד לפני הירידה לעיקול 160 עומדים 3 חיילים ובעמדה עוד חייל בתצפית, וכך גם במעבר תרפ"ט.

שקט מסביב. בתל רומידה שוב ניצב חייל בודד בלבד, מאד לא קומוניקטיבי, בקושי היה מוכן לענות ב"שלום" ומיד עבר לצד השני של הכביש, כנראה נלחץ מאד מנוכחותנו. עמדנו רחוק ממנו וצפינו בשקט במשך כמה דקות. הוא מיד מרים טלפון ונראה שכתוצאה מכך עוצרים אותנו בדרכנו למטה בכל תחנה אפשרית, וליד בית הדסה החייל גם דורש תעודות זהות.

רק היום למדנו שחייל בשטחים הוא כוח שיטור ומותר לו לדרוש ת"ז לביקורת. אבל מה ביקש החייל ליד בית הדסה? ת"ז של מוחמד בלבד "בגלל המכונית".

הורשינו להמשיך, וירדנו למערת המכפלה - כאן הומה ממבקרים וחוגגים את החג וכדי להרבות שמחה - המוזיקה מבית גוטניק שוב בעוצמות מוגזמות. פגשנו שני קצינים ובשיחה עם הזוטר ביניהם הוא הסכים שהמוזיקה מבית גוטניק אכן רועשת מדי, ואכן מיד ניגש ודיבר עם מישהו שיצא מהבית, אבל תוצאה לא היתה... אח"כ שוחחנו עם הבכיר בין הקצינים, שהוא מפקד מת"ק חברון, ולטענתו גם קריאת המואזין ב-4 בבוקר מפריעה לסביבה, ובסה"כ - צריכים לכבד אלה את אלה.

מהשיחה הידידותית שקיימנו איתו ומהרושם הכללי של הסיור היום, נראה שכל מעייניו של הצבא נתונים לשמירה על השקט. את החיילים הצלחנו "להפחיד" כנראה.

בדרכנו חזרה - במחסום ההומניטרי עומד חייל ברובה שלוף כלפי מטה, לכיוון הכביש, תמונה "כובשת".

 

נס חנוכה לא היה פה עדיין.