דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ג' 18.1.11, בוקר

משמרת בוקר 6.30-10.00

מעבר מיתר - סנסנה

השעה 6:45. כל הפועלים כבר עברו לצד הישראלי. אוטובוס אחד ממתין למשפחות האסירים.

מגרש ההמתנה למשאיות עמוס בהן. הרבה אנשי משמר הגבול ממתינים שם ברכביהם גם הם.

כביש 60

הכביש ריק היום יחסית מכלי רכב. המעטים שנוסעים מפחידים בחוסר הזהירות בה נוהגים, בייחוד מפני  שהרבה ילדים בכל הגילים הולכים בצידי הדרך. (זאת עונתמבחני סוף הטרימסטר). צבא לא נראה ואין שום מחסומי פתע לשםשינוי. כולם ספונים בפילבוקסים, כנראה. הקור, הקור.

רק בכניסה לבני נעים עומד ג'יפ צבאי.

 חברון

בכניסה לקרית ארבע נשלמת עבודת הריצוף לתפארת של טיילת עיר האבות.

על הגבעה מימין - המאחז מצפה אביחי עדיין מלא חיים.

השומר בשער העיר מטעם "מודיעין אזרחי" מבקש תעודות, אך רק של מ. נהגנו נשארת בידו לבדיקה נוספת.

"מדוע?" אנחנו שואלות; "בודקים את כולם" הוא אומר;

"אז למה את שלנו החזרת ואת של מ. לא?"

"כי אני בודק את מי שאני רוצה" הוא עונה בארשת מרושעת, לא מוטרד מ"דבר והיפוכו" שנפלטו מפיו כרגע.

העיר מלאה ילדים ומחברת בלבד בידם. כולם הולכים להיבחן. החיילים בכל המחסומים לא מעכבים את העוברים והשבים.

רוח קרה נושבת אך לא מעיפה את הכיבוש והרוע. אלה מושרשים היטב באדמה הזאת.

החיילים, חיילי גבעתי, עטופים היטב. הם מנופפים בחביבות בידיהם לעברינו. (בסדרת ההכנה לשהות בחברון עשו עבודה טובה כנראה....)

במחסום בית המרקחת אנשי ה – c.p.t.מספרים שהיום הכל רגוע, אבל אתמול לאורך כל שעות היום עיכבו את כל בני הנוער וביקשו מכולם תעודות. לפעמים אף נתנו להם להמתין זמן רב."אדוני הארץ" חולפים במהירות מפחידה בסיבוב בית המרקחת. לא מעניין אותם שילדים הולכים לבית הספר. הם אינםיהודים,

אז למי איכפת.

ישמשהוטוב  בחברון: הפיתות!