דרום הר חברון, חברון, יום ד' 2.5.12, בוקר

המעבר פנימה לא בעייתי, נקווה שגם בחזרה יהיה כך.

 

כביש 35 - מעט כלי רכב. הכרמים בלבלוב יפהפה, מטופחים, נקיים -תענוג.

כביש 60 - יותר תנועה - הרוב מכוניות ישראליות.

 

גבעת אביחי עדיין ריקה, רק שרידי ההריסות.

בבודקה של הכניסה לקריית ארבע - שוער חדש שלא יודע על קיומנו ומעכב אותנו בצד, לוקח זמן, וכשרעיה יורדת 

מהרכב הבחור מקבל בטלפון אישור ומשחרר אותנו.

הבודקה בפתח ציר המתפללים ריק, אבל ממול למעלה על הגג - רשת הסוואה ו-3 חיילים.

עיקול 160 - חיילים רגועים, שקט מסביב כרגע.

 

אוהל המחאה ניצב מול "בית המכפלה" והבית מגודר במחסום של משמר הגבול, והשלטים : "קנינו, שילמנו, זה שלנו!"

 

מחסום תרפ"ט - 6-7 צעירים ועוד נשים וגברים מעוכבים. 2 חיילי כפיר בודקים ת"ז ומבררים בקשר.

 

ניגש אלינו אדם מבוגר ומספר בשקט, שאלה שני חיילים שכל יום עוצרים ומעכבים ומקשים.

 

במקביל -יש כאלה שעוברים בלי כל עיכוב. ההסבר של החייל: הבדיקות אקראיות.

בינתיים עומדים כאן כבר 12-13 אנשים. אלה שבאים בכיוון ההפוך עוברים במגנומטר, כרגיל.

 

שאלה : מהו הצורך לעכב ולבדוק את מי שנכנס לתוך חברון הפלסטינית??

 

אחרי עוד 10 דקות הגיע האישור ומשחררים את כולם.

 

ליד תל רומיידה ניצב שלט גדול ובו מסופר שרק 3% הוא שטח הבנייה ליהודים בחברון לעומת 97% לפלסטינים!

 

 

אצל  עאבד יושב מדריך תיירים מבית לחם (מדבר אנגלית, ספרדית ואיטלקית) ומספר על בעיותיו : מדריכים ישראלים נכנסים לגדה ולירושלים וזה גוזל מהמדריכים המקומייים את העבודה. הם היו רוצים להביא תיירים שבאים דרך ירדן גם לישראל.  (הצענו שינסה להשיג כתובת, עו"ד וכיו"ב אולי דרך חגית)

 

מוחמד מהמכולת בתרקומיא, שהוא פעיל בפורום של משפחות שכולות - ישראלים-ערבים מציע לנו לכתוב בגוגל : "סדק בקיר". עדיין לא ניסינו.

 

במעבר תרקומיא עומד בחור חביב יחסית, בכ"ז עוכבנו, אבל לא להרבה מדי זמן.