חברון, יום ג' 18.12.12, בוקר
יצאנו מבאר שבע ב- 8:15 ומעבר מיתר ריק ושומם.
כביש 60 יותר פעיל מהרגיל ונתניה מדווחת שבמחסום המנהרות בין ירושלים לגדה פקק תנועה ענקי בכיוון עיר ה"קודש".
חברון
חברון, כרגיל, שרויה בתרדמה פרט לילדים (ממין זכר) המסתובבים עקב שביתת המורים. ביקרנו אצל עאבד שמתכנן לפתוח עוד חנות ליד זו שכבר קיימת, למרות שמבצע "עמוד ענן" פגע בעסקים. זאת לדברי בנו, מוחמד. דיברנו על המקרה של מוחמד האחר - זה שנהרג על ידי שוטרת משמר הגבול - כי הוא בן משפחתו של עבד, מצד אמו. אין להרחיב על הדברים שמופיעים בכתבתו של גדעון לוי ב'הארץ' ב 19.12.12.
פגשנו אצל עבד בחור שביקש עזרה בהבאת גז לבישול. קונים גז ב H1 ומעבירים את המיכלים דרך מחסום בית המרקחת ולפי דברי הנוכחים בחנות, המעבר יכול להימשך שעות. לדאבוננו זאת בעיה בלתי פתירה: מעבר המיכלים אינו נעשה במרוכז (כל משפחה קונה לפי הצורך כמובן) תלוי בחסדי החיילים במקום. המשכנו דרך ציר המתפללים שאין בו שינוי פרט לחסימה אחת, ספק חדשה ספק משופצת. אורוות הסוסים נראות שוממות, אך למעלה, ליד עמדת השמירה, הבית בצד שמאל משופץ עם קיר צבוע ודלת מרשימה. נסענו לבקר את משפחת ג'עבר על צרותיה הקבועות: מחסור במים, הטרדות של אנשי קריית ארבע שטוענים לבעלות על אדמות המשפחה ומברכים אותם בברכת "ברוכים הבאים לקריית ארבע". ארץ נטולת ברכה.