עופר - יידוי אבנים, מעצר מנהלי

בית המשפט הצבאי עופר - הרגעים הראשונים שלי -  תמר פליישמן:
ליד דלת הכניסה בשתי שורות כסאות עבור משפחות ומבקרים. יקירי האסירים מאחור, ואנחנו, היהודיות, לפנים. בצד - כלוב הנאשמים. יושבים בו שני בחורים: אזוקי רגליים, אזוקי ידיים, מוצמדים האחד אל רעהו באזיקי מתכת. הקרוב אלי מבין השניים - שני נתיבי דמעות חורצים את לחייו, הדמעות ניגרות מעיניו השחורות הנוצצות בדממה, ומבטו נטוע בפינה הרחוקה של החדר. אני נושאת מבט לעבר ההוא ורואה את אמו: תווי פניה כשל בנה ודמעותיה דמעותיו יורדות על  לחייה, עיניה בורקות לעומתו והיא מנהלת עמו שיח זועק ללא קול וללא שפה, ההולך ושב וזורם מהאם לבנה ומהבן לאמו.

נדווח על 3 דיונים שנדחו ולמעשה לא התקיימו,על חשבון זמן יקר מפז של העצירים הפלסטינים, המתכלה בכלא. מה לעשות ,"הימים הנוראים" החדשים האלה - מיום השואה עד יום הזיכרון - הם ימי טקסים . בעופר נערך טקס לחיילים, ולכן הדיונים החלו באיחור של שעה. דיונו של תלמיד תיכון רועד וחיוור נדחה בחודש, משום שהתובעת בתיק השתתפה בטקס בתל אביב.

מתברר ש"פלוגת מחץ" נשלחה לבילעין בלילה בין ה-12 ל-13 לאפריל , על מנת לזמן את העד המפליל, חליל יאסין, לדיונו של עבדאללה אבו רחמה, "הגנדי הפלסטיני", מחברי הוועדה העממית נגד הגדר.

למדנו גם על עוד מקרה- מיני רבים- של מעצר מינהלי פוליטי ,הפעם של אישה .

שופטת:   רס"ן אתי אדר

תובעת:     סרן אודליה עמוס

סנגורית:  עו"ד גבי לסקי

נאשם:   עבדאללה  אבו רחמה,  ת.ז 997446703 - תיק  5327/09

התביעה לא הצליחה להביא אף לא עד אחד מאלה שהיו אמורים להופיע מטעמה. לכן הדיון נסב בראשיתו על הסיבות שבעטיין העדים לא הופיעו, ובסופו על קביעת מועדי דיונים לשבועות הקרובים. אומנם השופטת עשתה מאמץ לצופף את הדיונים , אך עבדאללה  שעצור עד תום ההליכים למעלה 4 חודשים התרעם וביקש לשאת דברים : "... מי יכול להבטיח לי שלאחר כל הזמן הזה של ישיבה בכלא ...אקבל פיצוי על כך... לא עשיתי נזק לאדם כלשהו. אם ישחררו אותי ,שיימשך המשפט 5 שנים. אני לא הולך לשום מקום." ברור שהעדים מתחמקים מהעדות. כדברי התובעת : " זו הפעם השנייה שהעד מתרץ את אי הגעתו." כאשר המעצר מבוסס על מפלילים קטינים כמו חליל יאסין - שרק אפשר לשער כיצד נגבו מהם ההפללות - לא פלא שהם מתחמקים ,אף נמלטים מהעדות ,וצריך לשלח בהם "פלוגות מחץ". ואומנם כך הצהירה התובעת : " לגבי עד זה ,אבקש שיוצא נגדו צו הבאה, ואני מודיעה שלאחר שיוצא הצו, יישלח כוח על מנת לעצור את העד ..."

חומר רקע:
 http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=8345
  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3818323,00.html

סנגור:   עו"ד נאסר ענני

נאשם:  מנתצר איבראהים עיסא אבריגית -  תיק 5429/09

אישום:  יידוי אבנים , היה קטין כשנעצר

כאמור, דיון ענייני לא התקיים, והוא נדחה בחודש ,משום שהתובעת השתתפה באיזה טקס. מנתצר ישב חיוור מאוד , עברו עליו התקפי רעד. פניו אורו כשנכנסו הוריו. להלן סיפורו של האב :

מנתצר מבית אומר נעצר לראשונה בהיותו בן 17 .זה היה במרץ 2009 במהלך הפגנה. חברו נורה אז למוות. ההורים לא ידעו היכן הוא. הוא השתחרר כעבור 4 חודשים. למרות שהפסיד לימודים, משרד החינוך הפלסטיני סייע לו לסיים את שנת הלימודים.                
ב- 21.12.09  ב -1:00 בלילה פרצו כ-20 חיילים לבית ההורים ועצרו את מנתצר. עוד לא מלאו לו 18. הוא הופלל ע"י חברים ביידוי חפצים על המגדל הצבאי הניצב לתפארת בכניסה לכפר (אזור B). מנתצר מאבד את שנת הלימודים הנוכחית הכוללת את בחינות הבגרות. באשר לבריאותו נקשר את המשפחה עם הארגונים המתאימים.

סנגור : אחמד ספייא

נאשמת: מונתהא אלטאוויל - תיק 1433/10 - עצירה מינהלית בכלא השרון

אישום: חברות ונשיאת משרה

גם במקרה זה הדיון נדחה כי הסנגור אינו מכיר את החומר.

למדנו מהסנגור ומשוש ,מהוועד למען אסירות פוליטיות, פרטים על מונתהא :

היא  נעצרה ב- 8.2.10. כעבור כשבועיים,  ב 21.2.10, משהתברר שביהמ"ש עומד לשחרר אותה, הזדרז השב"כ והוציא נגדה צו מעצר מינהלי עד עכשיו.

מונתהא , אשתו של ראש עיריית אל בירה , אם לילדים וסטודנטית.