ארתאח (שער אפרים), יום ו' 31.5.13, בוקר

04.00-06.45  ארתאח  משמרת שחר

04.00 - קבוצה גדולה של גברים  היתה ישובה בחלק המתרחב הקרוב ביותר לקרוסלות החשמליות . הם המתינו ועשנו.  במגרש שליד המסלול המגודר היתה קבוצה לא גדולה של נשים שהמתינה גם היא, ישובות  על הקרקע.

 בארתאח נוספה לאחרונה הגבהה לגדר, במקום התלתליות העליונות וההגבהה מחושמלת היטב ולכן נוסף גם ”ארון חשמל” מתכתי גדול.

04.45 - כל המסלול המוביל לקרוסלות החשמליות היה צפוף מאוד באנשים.  הנשים המתינו מחוץ לגדר והשער המאפשר להן להצטרף למסלול הראשי לא נפתח עד לאחר הפעלת הקרוסלות החשמליות. אחת מהן התלוננה  ורבות התלוננו ביציאה מן הבדיקה על כך, על הדוחק והנובע ממנו לגביהן. הן עשו זאת במלים ובתנועות גוף גם יחד.

עם פתיחת הקרוסלות בחמש בדיוק --שעה מאוחר יותר מאשר בשאר הימים-- היתה דהירה נוראית של אנשים לכיוון פתח הכניסה למבנה הבדיקה. לפחות שני אנשים  טיפסו על גג המסלול וניסו להשתחל דרך גדרות התיל הסוככות על החלק שאין בו גג כדי לעקוף את התור ולהכנס מהר יותר.

 הגל הראשון של נכנסים למבנה  יצא החוצה מהר, בתוך 7-8 דקות.

רק שתי עמדות בדיקת תעודות פעלו במשך עשרים וחמש הדקות הראשונות, אז נוספה עמדה שלישית. בסביבות השעה  שש נוספה עמדה רביעית שהעבודה בה לא היתה רציפה.

יציאת האנשים לאחר הגל הראשון המהיר היתה אטית יותר והלכה ונעשתה  אטית מאוד  במהלך הזמן. קולות רמים של אי שקט, כעס  והידחקות עלו מן האזור הבלתי נראה  לנו של מתקן הבדיקה. כל היוצאים והיוצאות הביעו בין בתנועות גוף בין במלים מפורשות את הכעס על המצב. לטענתם היו רק שני עובדים באזור בדיקת הגוף והחפצים, וכאמור תחנות בדיקת תעודות ספורות.  זו הסיבה שכל אדם נזקק להמתין בפנים כחצי שעה לערך, ולעתים אף יותר, במסלול שבין הכניסה למתקן הבדיקה והיציאה ממנו.                                                                                              לקראת 06.15 כמעט ולא היו נכנסים למתקן הבדיקה, אבל מתוכו עלו קולות רעש וזעם עזים.             ב – 06.20 הוחש פתאום קצב הבדיקה ואנשים רבים יצאו בבת אחת.                                                 ב -  06.45 נסגרו כל עמדות הבדיקה.

אנשים לא רבים יחסית התגודדו בחצר לאחר שיצאו מן הבדיקה, ולא היתה תפילה כללית  אנשים בודדים התפללו בפרוזדור מתקן הבדיקה, לאחר שיצאו מעמדות בדיקת התעודות.  מרביתם רצו למוניות או התחילו מייד ללכת לכיוון הכביש הראשי כדי לנסוע משם באוטובוסים למקומות עבודתם.

מי שמגיע מאזור ג’נין, יוצא מביתו בשתיים וחצי לפנות בוקר. אנשים רבים מוכרחים להיות במקומות עבודתם  בשעה  06.00 .

מזה זמן רב ידוע שהמתקן נפתח באיחור של שעה ביום ו' וכי החברה מעסיקה פחות עובדים - כנראה כדי לחסוך על התשלום המיוחד של השעות עד שש בבוקר.  נראה לנו שכדאי לשקול פעולה משפטית או אחרת נגד החברה על כך שאינה מקיימת בימי ששי את תנאי החוזה ועל כך שאינה מתקינה מסלול נשים נפרד (גם אם זו פעולה לשיפור מצב ולא פעולה לעקירת המחסום ).