סניריא יום ג' 30.7.13, אחה"צ
דוח ביקור בסניריא במסגרת איסוף חומר על בעיות מרחב התפר
. כמו בכפרים אחרים, חלק מהחקלאים אינם מקבלים היתרים, הגישה לאדמות לא תמיד נוחה. אבל סניריא סובלת משתי בעיות אחרות:
- מדי פעם מתנכלים לצינור המים שלהם בצורה שגורמת לאיבוד מים רבים.
- ובעיקר: למרות שהפקיעו אדמות שלהם כדי להעביר צינור ביוב של ההתנחלות עץ אפרים, צינור הביוב נקטע, הביוב זורם חופשי לאורך כל הואדי. מזהם אותו ואת עצי הזית בסביבה ובמקום אחד נוצר אגמון קטן ומסריח.
נסענו דרך עזון ות'ולת' לסניריא. כדי להגיע לבניין המועצה החדש והיפה הממוקם על ראש גבעה עדיף לפנות מהכביש הראשי ימינה, לפני שמגיעים צומת ה-Tהמוביל שמאלה לבידיה.
קבענו עם אנשי המועצה ב-12:00. חיכה לנו א., רואה החשבון של המועצה המדבר קצת אנגלית והתנצל שראש המועצה יתעכב כחצי שעה. שוחחנו איתו על הבעיות של סניריא, כשרוח נעימה מקררת את חדר ראש המועצה עם הריהוט המכובד.
12:30 מגיע נ., ראש המועצה מלווה בגזבר ס. ולאחר מכן הצטרף גם ע. ששימש כמתורגמן וגם הוסיף דברים משלו.
אדמות סניריא משתרעות במערב עד כפר קאסם (אורנית בנויה על הקרקע שלהם), בדרום עד הוואדי המפריד בינה לבין מסחה. תושבי סניריא הקימו בעבר את בית אמין ואת עזון עתמה. כמו כן יש לכמה מתושביה אדמות גם באריאל. כדי להגיע אליהן עליהם לעבור ולהיבדק במחסום של אריאל והצבא מלווה אותם לאדמותיהם, הפרוצדורה ארוכה, וחלק מוותרים. בעקבות נישואים בעבר עם משפחות בתחום הקו הירוק יש לכמה תושבים גם קרקע רשומה על שמם בג'לג'וליה ובפתח תקווה.
60% מאדמות הכפר נמצאות מעבר לגדר ההפרדה. הם מגיעים אליהם דרך מחסום עזון עתמה, אך הבעיה היא, שכמו במקומות אחרים, מחצית מהמבקשים אינם מקבלים היתרים, חלקם עם "עבר ביטחוני" מלפני למעלה מ-20 שנה. לעתים קרובות רק ההורים בני למעלה משישים מקבלים היתר. ארבעת אחיו של ס. אינם מורשים לעבור במחסום. חלק מהאדמות הן קרקע שטוחה שניתן לגדל עליה עצי פרי שונים וגם ירקות, יש להם גם חממות ממערב לכפר, חלק בתוך הגדר וחלק מחוצה לה. כדי להגיע אליהן עליהם לעבור דרך בית אמין והמחסום הצפוני של עזון עתמה. מחסום זה כבר לא פעיל, אבל מדי פעם נסגר על ידי הצבא ונמנע מהם להגיע לאדמתם.
נ. משוכנע שאם תהיה להם מדינה בגבולות 67' הם יחיו כמו מלכים. ע. מנבא שב-2022 תהיה כאן מדינה אחת גדולה
מלבד הדרישה להיתרים לכל בני המשפחה יש לכפר שתי בעיות גדולות: מים וביוב.
מים: צינור מים ראשי מגיע ממסחה ועובר ליד עץ אפרים ולעתים קרובות יש חבלות בצינור. עד שהן מתגלות ומתוקנות הולכים הרבה מים לאיבוד וזה מעלה מאד את חשבון המים. הם פנו מספר פעמים לרשויות, אך הם אינם מצליחים למנוע את החבלות.
ביוב: הפקיעו מהם אדמה כדי להעביר צינור ביוב של המועצות עץ אפרים ואלקנה, אך הוא קטוע ומזהם את כל הוואדי ואת עצי הזית הנטועים לידו. גם על כך התריעו רבות, אך לא נעשה דבר לתיקון המפגע.
התחלנו את הסיור מגג הבניין, הכפר היפה גולש מהגבעה שממול לכל הכיוונים. רק 740 דונם הם שטח B, כל היתר שטח C, ושם המינהל האזרחי אינו מאשר בנייה. בלית ברירה הם בונים על אדמותיהם גם אם ישראל לא הכניסה אותם לתחום הצר של שטח B. מדוע על 4000 תושבי הכפר להסתפק ב-740 ד' לבנייה, כאשר להתנחלויות המונות הרבה פחות תושבים מקצים שטחי ענק לפיתוח עתידי ל"גידול טבעי". האם לנו אין גידול טבעי? הם שואלים.
הנוף מרהיב, אפשר לראות את פתח תקווה ובימים בהירים גם את הים. קרוב יותר את ההתנחלויות אלקנה ועץ אפרים, הבנייה החדשה בהן מגיעה כבר לגדר.
לאחר מכן נוסעים לראות את הביוב זורם חופשי ויוצר אגמון קטן ומסריח. בהמשך דרכו הוא חוסם את המעבר למטעי עצי הזית.
משם עוברים שוב דרך הכפר עד לכביש שחיבר מאז ומתמיד את סניריא עם מסחה הנמצאת על הגבעה מדרום לה, עד שנקטע לפני 5-6 שנים על ידי גדר ההפרדה, היוצרת מובלעת שהיא מכשול המפריד בין הכפרים ומאלץ את התושבים לעשות סיבוב גדול לעבור דרך בידיא, הנמצאת מזרחה יותר, כדי להגיע מאחד לשני.
נפרדים מן המארחים, ממשיכים לבידיא ולכביש 5 דרך שער שומרון.