פעילות עם ילדים פלסטיניים: חאשם אל דארג', דרום הר חברון, יום ה', 1.12.2011, בוקר

8:45 – 13

מטרת המשמרת: סדנת יצירה (אומנות) חמישית לשנה זו, בהנחיית עיד והודא, על פי התכנון שעשינו עם סוהא. 

כביש 317

פלסטינים עובדים בבניית הדרך בין טאווני. אספנו את עיד באום-אל-חיר.  עיד מספר שבשבת ירדו ילדי מתנחלים מכרמל ועקרו שתילי זיתים של תושב אום-אל-חיר. היו חיילים, אך הם לא התערבו באו גם כמה מתנחלים מבוגרים, מהם אחד מהקשים שבהם. לבסוף עיד הזעיק "מתנחל נחמד" שפיזר את הילדים. לפי דברי עיד היתקלויות היו גם בסוסיא.

חאשם-אל-דארג'

נוכחים בגן כ-25 ילדים. הרבה פחות בכי מאשר בפעמים הקודמות. נראה שהילדים מתחילים להתרגל אילינו. הילדים לוחצים בשמחה את ידינו.

נושא הסדנה: עונת החורף. הודא כבר ציירה על הלוח אלמנטים של חורף (גשם, רוח, ילד לבוש בגדי חורף).

תוכנית הסדנא: הקראת סיפור בנושא, והדבקת אלמנטים של חורף על תמונה חלקית של חורף. כל ילד מקבל תמונה חלקית ודף עם אלמנטים של חורף, ועליו לבחור אלמנטים כלבבו, לגזרם, להחליט היכן להדביקם על התמונה החלקית, ולצבוע.

עיד והודא הקריאו (סיפרו) סיפור. ההקראה קצת ריכזה את הילדים. פחות מאשר בפעמים הקודמות. אולי הספור היה יותר מופשט. חלק מהילדים השתתפו וענו על שאלות. עדין אין הקראה ישירה של הספר, וחבל, אבל גם זה יבוא – חשוב לשמוע את הספור במילים, בקצב ובמוסיקה של הסופר.

אחד הדברים שצריכים להילמד בסדנאות אלו הוא התמודדות עם עבודה מורכבת בשלבים. לכן כל סדנא מפורקת לשלבים מוגדרים.

1. חילקנו את הדפים שעליהן מצוירת התמונה החלקית. עיד והודא הראו את האלמנטים המצוירים על הדף הנוסף, וניסו להדגים את הפעילות, אולם ההרגשה הייתה שקשה היה לילדים להבין את המכלול. לכן החלטנו פשוט להתחיל בעבודה.   
2. חילקנו מספריים (בערך זוג מספריים ל-2 או 3 ילדים), דבק בצלוחיות, ואת דפי העזר עליהם מצוירים דברי החורף.
3. עברנו בין הילדים והתחלנו לגזור עמם מרכיבים מנייר העזר. חלק מהילדים הצליחו מיד ל"הפעיל" את המספריים. חלקם התקשו מאד. היה קשה גם לגרום לילדים לבחור צורה לגזירה, וכן לבחור מקום להדבקה, ולא לפעול באופן אוטומטי. אבל, ראינו שהילדים מתחילים לרכוש את המיומנות של הדבקה – כבר לא מציפים את הנייר בכמות אדירה של דבק, אלא מתאימים את כמות הדבק למושא ההדבקה. כלומר – יש כאן מיומנות נרכשת (הפסיכולוגים שבינינו יידעו בוודאי להגדיר טוב יותר את המיומנויות הנרכשות ואת חשיבותן). את שאריות הנייר מהגזירה הרשינו לזרוק על הרצפה (אין מקום על השולחנות הקטנטנים גם לקערת זבל).
4. אספנו את המספרים והדבק, וחילקנו צבעים. הילדים התבקשו לצבוע את החלקים שהדביקו. חלק קטן מהילדים עבד בצורה מודעת: צבעו בצבעים שבחרו חלקים שנבחרו. גם כאן ראינו אצל חלק גדול מהילדים עבודה אוטומטית – אין ממש בחירה של צבע. חלקם משתמשים באותו הצבע שקיבלו עבור כל התמונה. אין ממש ניסיון מודע לצבוע חלקים שבחרתי בצבע שבחרתי. אצל חלק מהילדים אין כלל רצון להחליף צבעים.   
5. לסיום חוררנו את התמונות ותלינו.
6. פתחנו שקית זבל וכולנו אספנו את השאריות מהרצפה. עניין הניקיון הסביבתי הוא נקודה עדינה, שייקח זמן רב להפנים.
7. מוחמד חילק ממתקים שאחת מנשות מחסום-ווטש השאירה ברכב, וכל ילד זרק את העטיפה לשקית הזבל.

הרגשנו שיצרנו קשרי חברות עם חלק מהילדים.  

תמונות מהסדנה(נורית, מוחמד, מירה):

https://picasaweb.google.com/115469912026094971633/WinterWorkshopDecember12011#

ישיבת "צוות":

אחרי שהילדים התפזרו ישבנו בנחת, שתינו תה – באדיבות והודא, אכלנו תמרים ועוגיות, ודנו בלקחים מהפעילות, ובסדנה הבאה. הסדנה הבאה: ביום חמישי, 15.12. נושא הסדנה הבאה: הבעת רגשות עם מוסיקה.

סיכום עבור עצמנו: יש סיפוק. צריך לעבוד על עניין הבחירה המודעת ועל התקשורת בין הילדים.