נבי אליאס

10.00  -  הגענו למקום והופתענו לראות כ-20 ילדים מחכים מחוץ לכיתה. הרוב בנות ,לבושות בקפידה וחלקן עם תיקים וכלי כתיבה, ומספר בנים.

כשנכנסנו לכיתה שבה חיכו 4 מהתלמידים של ברינדה (לא כולם הגיעו , כרגיל). נכנסו גם הילדים והתיישבו. לא היה ברור מה קורה ולאחר שר. האחראית דיברה איתם הם יצאו מהכיתה.

ביום ראשון לאחר שיחה עם דבורקה הסתבר כי מישהי (לא ברור לי מי ) הסכימה ללמד אנגלית בימי שישי והילדים כבר נרשמו והגיעו ללא תיאום. ברור שהילדים היו מאוכזבים. יצאתי איתם החוצה וגם הפעם שיחקנו בכדור ובפריזבי שהבאנו אבל היה קשה בגלל שהיו הרבה ובגלל הבנים השובבים. ניסינו לדבר, עד כמה שזה אפשרי ללא שפה משותפת כלל. גם הבנות  בנות 11-12 מתקשות מאוד באנגלית אבל אפשר להרגיש את הצימאון של הילדות ללמוד ולחוות דברים אחרים.

ברינדה העלתה את האפשרות שאולי תוכל ללמד שעה אחת את המבוגרים ושעה נוספת את הילדים.

11.20 - הסתיים השיעור והלכנו לסככת אפיית הפיתות ושוחחנו קצת עם הנשים (אחת מהן שעבדה בישראל דוברת עברית).

12.00- חזרה.