מת"ק עציון

11.00   כשהגענו, חנו רק ארבע מכוניות פלסטיניות במגרש החנייה.  צעיר ממורמר שפגשנו בחוץ , סיפר שיש לו רישיון  עבודה  בישראל. בחודש שעבר שילם  מראש למעסיק  1800 ש”ח.  הוא עבד 10 ימים והשתכר 300 ש”ח ליום. בראשית החודש הבא , בין אם יקבל עבודה ובין אם לא, יצטרך לשלם שוב 1800 ש”ח , כדי לשמור על הקשר עם המעסיק ולהבטיח שלא יבוטל רישיון העבודה שלו.

פנה אלינו אדם מבוגר וביקש את עזרתנו. הוא קנה בישראל גזם של עצי הדר להסקה. פקחים עצרו אותו בדרך, בדקו את הגזם והחרימו את משאיתו בטענה שגזם הדרים הוא חומר מסרטן. משאיתו כלואה כעת במת’ק  והוא רוצה לשחררה. ידוע לו שיצטרך לשלם עבור הזמן שהייתה כלואה והוא  מוכן לשלם מייד, אבל אינו יודע איך לעשות זאת. פנינו למוקד להגנת הפרט ונאמר לנו שהם אינם מכירים את נושא החרמת המכוניות וולא את עניין התשלום עבור “אישפוזן”. היא  יעצה לפנות למשרד להגנת הסביבה.  פנינו למשרד זה והפקידה אמרה שהיא אינה יודעת דבר על “גזם מסרטן” וכל העובדים האחרים כבר יצאו לחופשה. יעצה לברר בעיריית ירושלים. 

פלסטינית צעירה, שנשואה לערבי ישראלי,  זכאית לבקר אותו  אחת לשלושה חודשים למשך שבוע. היא הגישה כעת בקשה למת’ק הפלסטיני לאישור הביקור הקבוע שלה ואמרו לה שהוא לא אושר.  במת’ק הישראלי אמרו שהוא אושר אבל תוקף האישור כבר פג  ועליה להגיש בקשה חדשה. כנראה שהיא תצטרך לחכות עד אחרי הפסח.

אדם צעיר, שזומן לפגישה עם השב”כ,  התלונן שהוא מחכה מהבוקר ואיש לא פנה אליו. הוא  היה כלוא 7 חודשים ב”מעצר מנהלי”. אין לו  מושג למה נכלא. החומר שהוגש נגדו היה “סודי”. עכשיו, כשהשתחרר, זימנו אותו לשב’כ והוא אינו יודע מדוע.  הוא  מחכה  כבר שעות אחדות  וימשיך לחכות  עד שיכניסו אותו . כשעזנו  הוא עדיין חיכה.

פנו אלינו ארבעה  אנשים שביקשו אישורי כניסה לישראל. סירבו לתת להם ושלחו אותם למת’ק הפלסטיני. אחד מהם, בחור צעיר, סיפר שהוא בא לקבל שני רישיונות: אחד עבור אביו שהוא חולה סרטן וזקוק לאשפוז בבית חולים בירושלים  ואחד עבור עצמו, כדי שיוכל ללוות את אביו ולסעוד אותו בזמן אשפוזו.  הוא מנוע  שב’כ, אבל היה לו אישור כניסה לישראל ושהות עד 28.3.2015 . עכשיו סירבו לחדש את האישור  והוא מודאג כי אינו יודע איך יוכל אביו  להגיע  לבית החולים ללא ליווי . פנינו למאיר, המטפל בענייני בריאות, ולחנה, שכרגיל סייעה מאד.  אמרו לבן לחכות במקום  והבטיחו שיקבל רישיון ללוות את אביו. הוא חיכה עד שבע וחצי בערב  וקיבל.

אדם שיצא ובידו מסמך, אמר שהוא ערבי ישראלי ואשתו פלסטינית מהשטחים וכעת הוא קיבל רישיון שהייה לאשתו לשנתיים במסגרת איחוד משפחות.  אחרי שמיעת דבריו, באווירה “אופטימית” זו, עזבנו  ב  16.00