חווארה מתנחל מקלל וצועק. החיילים נהנים.

חווארה יום א' 10.4.05 אחה"צ

משמרת נטולת פלסטינים אבל לרגע לא היה משעמם – נער גבעות נצר למשפחת זר הנעים לחיילים את זמנם על ידי הצקות, נאצות ואיומים כלפינו וכלפי הפלסטינים רוב הזמן. 13.30 – מנהגנו נודע לנו שבשכם שביתה כללית כמחאה נגד נסיון תנועת "רבבה" המבקשים לעלות להר הבית. ואכן המחסום לאורך כל המשמרת היה נטוש ובודדים עברו בכניסה וביציאה.

את פנינו מקבל "בעל הבית" של המחסום, נער גבעות שמזדהה בשם צבי זר ומיד פותח בשצף נאצות וגידופים כלפינו "עוכרות ישראל, אוהבות ועוזרות לאוייבים, בהמות, בושה וחרפה למדינה" וכיוצא באלה. לא היינו טורחות לציין את הדברים בדו'ח אלמלא התנהגותו לאורך כל הזמן שהפריעה להתנהלות התקינה של המחסום שהיה כמעט נטוש מפלסטינים. את החיילים הציף אושר עילאי "סוף סוף מישהו אומר להם את מה שאנחנו חושבים", "הוא עושה את העבודה בשבילנו" וכו'. מדי פעם הם קוראים לו אליהם ובהסתודדות משותפת מתכננים את גל הנאצות הבא.

גם הפלסטינים שעברו נאלצו לסבול מנחת פיו "אנחנו נעיף מכאן את כולכם" ואף אחד מהחיילים לא העז להשתיק אותו, גם כאן הוא עשה בשבילם את העבודה. עלינו הוא איים "אם אתן לא מסתלקות מכאן תוך 10 דקות אני קורא לכל החברים שלי".

בינתיים הצטברו אנשים והתחיל הטרטור בקרוסלות. בחור צעיר עמד בצד הכניסה ממתין לאבא שלו והחיילים מסלקים אותו בגסות "תעמוד ליד המוניות". אף אחד מחיילי המשטרה הצבאית, בוגרי קורס מחסומאים של צה"ל לא ענד תג זיהוי כפי שפורסם כאשר צהל ניסה לשווק את יחידת העילית שתטפל באוכלוסיה האזרחית. תרומת הבנות להתנהלות המקום מבישה. גם נוכחות נציג המת"ק מיותרת, הוא לא מראה את פרצופו במחסום פעם אחת ומסתובב באיזור הכלבניות (זכינו לשתיים) כל הזמן.

13.50 – אדם עובר במחסום ומבקש לזרז את בדיקתו כי הוא ממהר. החיילת:" ראית איזה חוצפן? אני מבזבזת לו את הזמן" וזר הקטן: "יאללה יאללה שקט, עוד מעט אנחנו מעיפים את כולכם מכאן" עם תנועות ידיים מאיימות, החיילים מתמוגגים.

14.00 – חילופי משמרות שהיא תופעה בפני עצמה. 10 דקות החיילים מתחבקים ומתנשקים, צווחים בקול רם ואליהם מצטרף זר הקטן, מסתחבק עם העוזבים ועם המצטרפים, סבבה עם כולם. אלו שעוזבים קוראים לעברו "תמשיך ככה!" והוא באמת ממשיך, סופר לנו את נהרות הדם שהמשפחה שלו שפכה על אדמת השומרון. "אחי, מה העניינים." שואל אותו חייל שהתחיל את משמרתו.בינתיים מצטבר תור קטן ביציאה. למי אכפת

.14.10 – החיילת בודקת תעודות תוך כדי שירה וסלסולים וקריאות הערצה לעבר חוסאם קצין המת"ק . חייל עומד בין הקרוסלות ובודק את תכולת החבילות על שולחן קטן שבעבר תפקידו היה לסתום את המעבר בין המגנומטרים. אדם בלבוש מסורתי מגיע והחייל מורה לו לפסק רגליים ולהרים את הגלבייה.

14.40 - רק 30 איש בקרוסלות ומתחילות הצעקות "וואחד וואחד" וכו'. זר הקטן מחלק לחבר'ה מסטיקים וכולם (להוציא אחד בעמדה הקרובה ביותר לכביש שלא נטל חלק בחגיגה ) פותחים בלעיסת מסטיק אל מול הנבדקים. הגדילה לעשות החיילת שגם פוצצה בלונים ישר בפרצוף של לקוחותיה תוך שהיא צועקת לעברם "מה זה פה? שוק?" ושולחת נשיקות לעבר חוסאם שכפי הנראה מעוניין יותר בכלבניות. כאשר זר מסתודד עם החיילים כל הפלסטינים עומדים וממתינים.

14.50 – זר הקטן עוזב אותנו לטובת איתמר, מקום מגוריו. איזה שקט נפלא!בודדים בקרוסלות והחיילים עושים להם חידון באיזו קרוסלה לעבור. את כולן הם מנסים עד שהם מגיעים לזו שהחיילים רוצים שבה הם יעברו. אדם מבוגר מגיע מחוץ לשערים והם שואגים עליו במקהלה "וואו, מה זה? אין מחסום היום?" הוא עומד כבר מול עמדת הבדיקה אבל החייל מגרש אותו אחורנית כדי שיעבור בקרוסלות.

קבוצה של בינלאומיים נכנסים לשכם והחייל אומר "מה יש להם לעשות בשכם? זה כאילו לעשות טיול בחיריה". החיילת לא מפסיקה לשיר מזרחי ובינתיים הנשים צריכות לנחש איזו קרוסלה עובדת

.15.10 – רכב מסחרי ללא סחורה מגיע ונהגו מציג אישור מעבר לרכב. מתחיל ויכוח קולני בין החיילים האם זו משאית או לא "יא מטומטם, אתה לא יודע מה זה משאית, 2 גלגלים מאחור, זה משאית". לחוסאם מהמת"ק אין מושג וגם עניין לעזור, מיכאל מפקד המחסום מתעסק מאז הגיעו עם נהגי המוניות , לאחר 15 דקות הוא מגיע ופוסק "לא משאית".מכוניות שמגיעות ואינן עומדות מאחורי קו דמיוני מקבלות את טיפול ה"אירג'ע לווארא" וכל הטור צריך לנסוע לאחור.לאורך כל המשמרת לא היו מעוכבים.

16.00 – תהינו מה היה קורה אלמלא היתה היום שביתה בשכם.[עזבנו לטובת בית איבא כדי לראות את המחסום שם בשעת סגירתו]