ירושלים
"את לא יודעת מה עושים לנו שם", אמר מכר שבית העסק שלו בעיר העתיקה.
אז באתי לראות מה עושים להם שם וראיתי את אפס קצהו של מה שעושים להם בתוך ומחוץ לחומות העיר העתיקה.
ראיתי את הפחד בעיניים, פחד סמיך שאפשר לחתוך אותו בסכין, ראיתי את הפנים נשטפות בזיעה כששוטר צועק: "תעצור... תסתובב... תוציא מה שבכיסים... תרים את החולצה... ידיים על המעקה... תפסק את הרגליים",
ראיתי את הגוף קופא מאימה כשקני רובים מכוונים תחילה אל החזה ואז אל הגב, הרבה קני רובים שמקיפים אותו ואצבעות רבות שקרובות סחיטת ההדק. והוא שיודע כמה שבירים חייו באותן השניות שותק ומציית, וגם כשידיים זרות טופחות על גופו וממששות לאורכו, מחפשות נשק חבוי, סכין, הוא ממשיך לשתוק ומחכה כנוע שהסיוט יגמר.
"מה אנחנו יכולים לעשות?" הוא אמר לי אחרי שהרפו ממנו ופנו לבא בתור, והוא עוד דקות ארוכות נשאר עומד נטוע במקום, לופת בכפות ידיו את מעקה המתכת עד שירגע הולם הלב, עד שהגוף ישתלט על הרעד. כי הוא יודע והם כולם יודעים שרק כפסע בינו ובין גורל האחרים שדמם שטף את המדרכה הזאת ואת הרחבה הזאת ואת הסימטאות האלו.
וראיתי איך מתהדקת והולכת השליטה וסוגרת על החיים, איך שוטרים ומשמר הגבול ומאבטחים אזרחיים חמושים נוכחים בכל סמטה ובכל פינה, איך הפלסטינים שבסמטאות העיר העתיקה חומקים במבט, לא ליצור קשר עין עם מי מכוחות הביטחון, הולכים מהר-מהר, בצד הדרך, צמוד לקירות, לא לעורר חשד, לא להיעצר, לא ליפול קורבן להשפלה שבחיפוש הפומבי.
ראיתי גם את המתנחלים שהניפו את דגלי הכחול לבן מגגות הבתים אליהם פלשו ומליציות אזרחיות חמושות באקדחים מוסתרים מתחת לחולצות רחבות נכונים אלי ירי שומרים על פתחי בתיהם הגזולים,
והם וילדים, נטע זר אך שליט, מהלכים בלב הרובע המוסלמי המוסלמי וששומרים לפניהם ומאחוריהם.
חימוש היתר של אנשי הביטחון, עינייהם שבולשות אחרי כל אדם בעל חזות ערבית
, הקופצנות והעצבנות שהם מגלים נוכח כל תנועה מחשידה, הכמות האין-סופית של מצלמות שעוקבות אחרי כל תנועה וכל אדם וריבוי המיגונים והחיישנים בכניסה למתחם הכותל שעשו אותו לשמור ומוגן כמו היה יעד מבוצר ולא אתר פולחני עממי, מעידים שהפחד הוא הדדי והוא מזין את עצמו ומועצם.
ומה שעוד מעורר בהם, באנשי כוחות הביטחון חלחלה זו מצלמה שאינה שלהם, המצלמה שלי, ואחרי שצעקו והקיפו אותי, וניסו להרחיק אותי, ואיימו, ולקחו את תעודת הזיהוי "תעודה ישנה", אמר המפקד, "אני עוד יותר ישנה" עניתי, והמפקד צילם את התעודה וצילם אותי, אמר: "אם אראה באיזושהי רשת חברתית תמונה של מישהו מהפיקודים שלי, אגיש נגדך תביעה ייצוגית".