מת"ק עציון

10.35  כשבאנו, היו למעלה מ 60 אנשים ונשים באולם ההמתנה. אחדים אמרו לנו שהם הגיעו ב 4 לפנות בוקר.  בחלון לא נראה חייל תורן.  הרמקול לא השמיע קריאה  להיכנס.  נאמר לנו שלפני חצי שעה הוכנסו חמישה אנשים אך איש עדיין לא יצא. התחלנו לטלפן.  קצין אמר לנו שיש בעיה במחשב והוא מטפל בה. לא הבנו למה לא  טרחו לומר זאת לממתינים . ב 11.20 כשבעיית המחשב כנראה נפתרה, הוכנס  פנימה בעל המספר 12 . ב 11.20  נכנס  מספר 22 ,  ואחריו הוכנסו 5  אנשים.  ב 12.00  יצא אדם שהגיע ב 6.30  והוכנס  פנימה ב9.30 .  בצהריים הגיעו  אנשים אחדים שהוזמנו לפגישה עם השב”כ. הם  הוכנסו מיד.

נגשו אלינו אנשים מודאגים וסיפרו שהיה להם אישור עבודה ולפתע הם הוכרזו כ”מנועי שב”כ” ורישיונם בוטל. יעצנו להם איך לפעול להסרת המניעה. אחד מהם אמר ש 40 אלף בעלי רישיונות הוכרזו  “מנועים”.

שני אנשים מבוגרים, האחד בן 64, השני בן 75, התלוננו שהם ביקשו להגיע לתפילה בירושלים ולא ניתן להם רישיון. נאמר להם שהם מנועים. העברנו את הראשון לטיפולה של חנה ואת השני, שהוא עובד אונר"א, הפנינו לאונר"א. 
אדם בגיל העמידה סיפר שהוא בעל מחפרון. יש לו רפת שהיא, לרוע מזלו, באזור חברון, אזור C.  המחפרון עמד ליד הרפת. אנשי המינהל האזרחי הבחינו בו והחרימו אותו “כיוון  שאין לו מספר ואין לו כף אחורית”. נאמר לו שכדי לפדות  את המחפרון עליו לשלם 3900  ש”ח. לדבריו, לפני כ 10  שנים, הוא ניסה  לקבל, באמצעות בית משפט, אישור להפעיל את המחפרון.  הוא שילם אז לבית המשפט 2000 שקל. נאמר לו אז שהוא יצטרך לחכות כי יש תור ארוך לקבלת הרישיון.  הוא מחכה כבר 10 שנים. פנינו לנציג המינהל האזרחי והוא אמר שהחברה שגררה את המחפרון,  מקבלת 3900 שקל עבור הגרירה וזאת על פי מכרז.

לכן, על האיש לשלם 3900 ש’ח עבור הגרירה מחברון לעציון. האיש טען שלהעביר מכונית ממטולה עד אילת לא עולה סכום כזה ושהוא נדרש לשלם 300 ש”ח כדי להעביר מכונית על ידי גורר מירושלים לגוש עציון, שזה בערך אותו מרחק שנגררה מכוניתו מביתו על ידי החברה ושהוא נדרש כשלם עבורה  3900 ש”ח. 

ב 1.30, לפני שעזבנו, נכנס מספר 44, אבל יצא רק מספר 25. באולם עוד המתינו כ 30 אנשים. הקצין שאיתו דיברנו, הבטיח שאנשים שבאו היום ולא טופלו, יתקבלו ביום חמישי לפני הצהריים.