דרום הר חברון, סנסנה, יום ה' 15.5.08, בוקר

6:00-9:00

יום הנכבה

מעבר סנסנה- מיתר

6:15 עקב הסגר אין איש במחסום.

כביש 60
אין שינוי.

כל החסימות במקומן. שורה נוספת (חמישית במספר) של בטונדות (החומה הקטנה) נוספה בסמוע דרום. כעת, חלק לא קטן  מאיזור זה של החסימה סגור עם בטונדות.

צומת הכבשים - 6:45

בעקבות תלונות של הפלסטינים על מתנחלים שמגיעים בכל בוקר מאז שישי שעבר, החלטנו להגיע מוקדם לצומת, ולהיות נוכחות בהתרחשות. עם הגיענו הנהג שלנו מוריד אותנו בשולי הדרך. רכב משטרתי עומד על אי התנועה במרכז הצומת. שוטר מתקרב אלינו בחופזה ומאיץ בנהג שלנו לזוז. לטענתו אסור לעצור בנקודה זו של הדרך.

צומת הכבשים עבר שינוי משמעותי מבחינת תשתית. פילבוקס התרומם מצד יטא. האזור הסמוך לאזור התעשייה של חברון עובר עבודות תשתית, כנראה להרחבת הכביש. דרך הגישה אל הכביש הראשי סודרה אבל עדיין חסומה בכמה בטונדות גדולות. הכביש המקורי, במרחק של 20 מטר לערך, עדיין חסום ונראה שהרכבים ייסעו על דרך העפר החדשה שנסללה. כמה עמדות נוספו במקום. על כולן תלויות המודעות של המתנחלים על "יציאה למרחבים" ביום העצמאות.

אנחנו מתחילות לגרד כמה מודעות מאחת העמדות. שוב ניגש אלינו השוטר ומעיר לנו. לא ממש ברור על מה כי את השאריות אספנו עימנו, וקשה גם לומר שהצומת וסביבתו מאוד נקיים. בסמוך לצומת, שדה מצהיב. אדם זקן קוצר חיטה (תמונה). כאשר אני מבקשת לצלמו הוא מציג עבורי את הקציר בתנועה איטית על מנת להקל עלי.

בצומת תנועה ערה של אנשים; תלמידות שממהרות לבית ספר; נהגי מוניות משני הצדדים של הכביש. אנחנו ניגשות לשוחח עימם. הנהגים מספרים שבכל בוקר מגיעה קבוצה של מתנחלים להתפלל במקום. לדבריהם הצומת אינו נחסם והמשטרה שומרת על הפרדה. הנהגים מצפים בשמחה לפתיחת הצומת ושואלים האם אנחנו יודעות מתי יפתח. אנחנו מסבירות ששר הביטחון הצביע על סוף השבוע כתאריך יעד, אבל דואגות להוסיף את המילה אינשאללה בסוף דברנו, כי מי יודע.

15 דקות לאחר הגיענו מגיע רכב משטרתי נוסף. שוטר נוסף מצטרף לשני השוטרים שכבר היו במקום. בוקר טוב הוא לא טורח להגיד לנו כאשר אנחנו מברכות אותו. במהרה הוא נכנס לעניינים ועוצר נער שנוסע על אופניים לבדוק את חפציו (תמונה). הוא בודק בשקיקה כל מברג ומסמר בארגז הכלים המחובר לאופניים. אח"כ עושה בדיקה גופנית על הנער. נראה שהוא מאוד רוצה למצוא.

רכב פרטי ישראלי שעוצר סמוך לצומת מתבקש להגיע לבדיקה. מדובר בגבר ערבי ישראלי. השוטר כנראה חושד שהרכב גנוב, לוקח את תעודותיו של הגבר ומעכבו. אחרי 20 דקות הוא משוחרר. החשדות התבדו. כמה רכבים פלסטינים עוברים על הכביש בזמן שאנחנו במקום. מפעם לפעם עוצרים השוטרים מונית זו או אחרת, מורידים את הנוסעים, לוקחים את תעודותיהם לבדיקה ובודקים את הרכב.

המתנחלים לא מגיעים.

ב 7:30 מיקי מתקשרת ומבקשת שניגש לחירבת טוואני כי יש שם בעיות.

7:45  - כביש עפר בין טוואני ליטא.

מרחוק אנחנו מבחינות בשני רכבים צבאיים שעומדים על הדרך וכמה עשרות פלסטינים.  במקום נמצאים גם מתנדבי ה CPT המתעדים את ההתרחשות. אנחנו מנסות לדבר עם החיילים אך הם לא ממש רוצים לענות. אנחנו מזהות את הקצין בדרגת סרן שהוגדר כמפקד החסימה (במקום נוכח גם קצין בדרגת רס"ן אולם הוא שקט, לא מדבר ונראה ממש לא בעניינים). הסרן מוכר לנו כבר מאירועים קודמים (שמו, כנראה, אלון טובי). משיחה עם החיילים אנחנו מבינות שיש על הדרך בדיקות מסיבה ביטחונית (הפלסטינים מתבדחים שבוש צריך לעבור על דרך העפר). היום הוא יום הנכבה ויש הרבה בידוקים בגזרה.
אולם אחרי דקות ספורות אנחנו מבינות שהחסימה נועדה לעצור בחור ספציפי מטוואני המוגדר ע"י החיילים כבעייתי (מדובר באחד הבחורים הדומיננטיים בטוואני, המהווה מנהיג מקומי. אנחנו נמצאים עימו בקשר כבר זמן מה, והוא המקשר בין הכפר לבין מתנדבי תעאיו"ש).
הבחור, עם אחיו, נמצא בדרכו לעבודה בשדה עם הטרקטור. תעודתו נבדקה אולם מוחזקת בידי החיילים. עם הגיענו החיילים מחזירים לו את תעודת הזהות, אך אינם מאשרים לו לעבור. מסתבר שהוא איננו מעוכב! הוא רק מנוע מלעבור לכוון יטא. עבורו הדרך סגורה, והוא יכול רק לחזור לכיוון טוואני. כל הרכבים וכל האנשים, בשני הכיוונים, עוברים. חלקם נבדקים וחלקם פשוט חולפים על פני הרכבים הצבאיים ללא בדיקה. אנחנו מתקשרות לדוברת החטיבה, לנציג המת"ק ולגורמים נוספים ומנסות להסביר את ההתנהגות השרירותית לחלוטין של הסרן. אולם בצבא, כמו בצבא – "יום הנכבה", "מניעים ביטחוניים", וכל המלל המכובס המוכר. כל ההסברים על כך שלא נעשית בדיקה במקום, על כך שכולם עוברים פרט לאדם הספציפי איתו רוצה הקצין לסגור חשבון (הוא עוזב את תפקידו בעוד יומיים) נופלים על אוזניים ערלות. בסביבות 8:30 חוזר הפלסטיני על עקבותיו לכפר. היום, הוא מבין, כבר לא יגיע לשדה.

במהלך עמידתנו במקום הסתבר לנו שהסרן עוזב בעוד יומיים ובמקומו יגיע קצין חדש (הרס"ן השקט) שנראה שהיה קשוב יותר, חושב יותר. מירה אופטימית – אולי בעתיד יהיה יותר טוב. אני פחות.

האירוע ליד טוואני מציב את השאלה הבאה: האם החוק מסמיך קצין בדרגת סרן (או כל דרגה שהיא) למנוע מתושב מקומי תנועה, למרות שהוא איננו מעוכב, והתנועה מותרת לכל התושבים?