דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 9.9.08, בוקר
0700 -1200 (לפי השעון הפלסטיני – שעה אחורה)
מעבר סנסנה - מיתר
בשבע ועשרה אנחנו שם, כבר אין פועלים שמחכים. השעה אצלם היא שעה קודמת אז אולי עוד ייבואו – אוטבוס אחד של ביקורי משפחות אסירים כבר החל את הבדיקות – השני עוד לא הגיע. בקיצור – הלוואי כך תמיד.
כביש 60
דורה אל פאוור, צומת הכבשים שיוך שעיר – הכול כרגיל, הפילבוקסים מ
אוישים ואין כמעט תנועה. גם אין רכבים צבאים – רק בדרך חזור, ליד בריכת המים, ג'יפ צבאי שומר על הציר בגלל זריקות אבנים שהיו אתמול. זקן ממלא בקבוקים ריקים, עוד מעט יעמיס אותם על החמור הלבן שמחכה בסבלנות. חייל אוכל בג'יפ ואני מעירה לו על הרמדאן. עוברת שם במקרה ענת כהן הידועה מחברון – זאת שמקללת אותנו ללא הפסקה – היא נעצרת ומסבירה לחיילים כמה אנחנו בוגדות ושאנחנו משתינות לבריכה כדי שלפלסטינים יהיו מים
לשתות. פשוט מבייש אותי לצטט עוד מובאות מפי "הגיבורה". בינתיים באים אב ובנו למלא מים, מבקשים רשות מהחיילים, החיילים מונעים זאת מהם כל עוד אנחנו שם – אז אנחנו הולכות (צילום משמאל).
כביש 35
בצומת המחסום ההומניטארי אנחנו פוגשות במקרה בצוות הסרטה של הטלוויזיה היפנית שמכינים סרט על הכלכלה הפלסטינית ועל אנשי עסקים יפניים. הם מראיינים אותנו ארוכות ויחד אנחנו נוסעים למכולת בתרקומיא כדי לפגוש כמה חבר'ה שסילביה וצוות מנועי שב"כ מטפלים בהם – יחד איתם אנחנו נוסעות למחסום תרקומיא במטרה לעזור להם להתגבר על הקשיים שנתקלו בהם, אך הצוות היפני לא קיבל אישור לצלם שם. אנחנו מפגישות אותם עם רוני ועם ציון מנהלי המחסום, והולכות משם. על פי דברי נהגי המשאיות אין בעיות במעבר הזה, והכול הולך חלק. גם בעיית מעבר הטרנזיטים בבוקר נפתרה.
בכביש 35 עצמו נפתחה חסימה אחת לחברון ועכשיו יש שם מחסום מאויש שנותן למשאיות ולכלי רכב לעבור בלי תור – המחסום הזה פתוח על פי דברי הנהגים משעה שש בבוקר ועד אחת-שתיים בצהרים – אחר כך סוגרים. נעשות עוד עבודות לפתוח עוד חסימה – בשבוע הבא נראה מה קורה איתה .
חברון
שיגרת הכיבוש נמשכת כסדרה וללא בעיות במחסום בית מרקחת, תרפ"ט ומ
חסומי מערת המכפלה.
שכונת גיבורי חברון – בחלק החקלאי שבין קרית ארבע לחברון נטושה לאחר החופש הגדול.
בתל רומיידה – זוועה. חייל בודק תיקים של בחור בכיסא גלגלים וחברו שמוביל אותו (תמונה משמאל). חיילי מדינת ישראל מתגוננים מפני ילדים וילדות בני שש ושבע - כל זאת כנראה על סמך התראות על כך שילדים בגיל הזה הם ממש מחבלים....זוג מספרים לגזירה בכיתה א' זה אמצעי לחימה – אמל"ח. את המוטיבציה לכך הם קיבלו מהסתחבקות בלתי נגמרת בינם לבין המתנחלים ומביקור במוזיאון הרובע היהודי בחברון – כל הערבים רוצחים, ראו מאורעות תרפ"ט.
בית המריבה - סימביוזה בין שוטרי משמר הגבול שמשמשים כבייבי סיטר של ילדי המתנחלים (ראו תמונה מצורפת) אין לי כוח אפילו לתאר זאת.