דרום הר חברון

8.00-12.00

הבוקר הרבה פחות צבא לאורך כביש 60 וחסימות כנ"ל. שקט.

 חברון

בית המכפלה מאובטח בחיילים אבל בחלונות שביסים וילדים. כל הסביבה הזאת הולכת ומתמלאת גדרות ומחסומים. לא די במחסום בית המרקחת שדרכו עוברים נשים, זקנים, מורים וילדים בדרכם לשגרת יומם ואל שני בתי הספר אל פייחא לבנות הנמצא משמאל לבית המכפלה ולאל איברהמייה מימין. עכשיו כדי לאבטח את אדוני הארץ התקועים כעצם בגרון יהיו חיי האנשים גיהנום יותר גדול.

המשך סיפור הווידיאו של משפחת שהרבתי

כזכור בתחילת הרמדאן נלקח הדבר מביתו של זידאן שהרבתי. השוטרים שהוזעקו ע"י המתנחלים בחרו בדרך הקלה ולקחו את המצלמות שלו שבהן ראו איך דוקרים אנשי ה-TIPH את צמיגי מכונית המתנחלים ע"י בית הדסה.  

,נחזיר לכם אחרי יומיים, זה כמובן לביטחונכם ", אמרו השוטרים.

האחים לבית שהרבתי חיכו ועכשיו בחלוף למעלה מחודש ביקשו את עזרתנו. אז קיבלנו מהם ייפוי כוח והלכנו למשטרת חברון. בשער מאבטח מבני מנשה מנומס. מתחקר למטרת בואנו מתקשר ומאשר. יש שם יחידה לקשרים עם הציבור. בוריס השוטר היה אדיב ומנומס ואחרי ששמע מה ששמע והסביר מה שהסביר התקשר לשוטר מהחקירות שעל פי שמו הוא דרוזי.

אחרי זמן לא רב של המתנה הזמיננו אחר כבוד לחדרו. הווידיאו VCR מונח על שולחנו.  עליו מודבקת התלונה של המתנחלת.  

"אני צלצלתי אליה כבר לפני שבועיים והיא לא ענתה, רציתי להחזיר לה את המכשיר", אומר לי השוטר.

"אבל לקחתם אותה משהרבתי", אני אומרת.  

"אהה", עונה יד ימין שלא יודעת מה עשתה יד שמאל. "חשבתי שזה שלהם".  

"השוטרים חבריכם היו אצל שהרבתי".

"נכון, הוזעקתם עי המתנחלים אבל את העדויות אספתם משכניהם הפלסטינים", אני מסבירה.  

אהה. ..רושם, רושם, רושם, מחתים, מחתים, מחתים השוטר החביב והמנומס ונותן לי את הווידיאו.  

 אנחנו מודות, נרגשות ומופתעות, לכל הנוגעים בדבר ממשטרת חברון. הם התכוונו להחזיר מה שלקחו לפני שבועיים כבר, רק לא ידעו למי. אבל היו חביבים, משתפי פעולה ומנומסים.

"למה הם לא באים בעצמם לקחת את זה"? הם שואלים.

"למה שלא תחזירו כפי שלקחתם והבטחתם? אולי הם מפחדים"? אני שואלת.  

"מה פתאום"? עונה לי השוטר החביב.  

החזרנו את המכשיר בשמחה לבעליו. הוא חיבר חזרה. הכול מתפקד כהלכה והמשך ההתעמרות מול ביתו ממשיך להיות מונצח ב-VCR.

אז מה היה לנו כאן? המתנחלים לא רוצים שמשקיפי האו"ם יהיו ויראו מה הם עושים לפלסטינים. יש ביניהם, מסתבר, עימותים. הפלסטינים מצלמים כל מה שניתן. משטרת ישראל מוזעקת עי הקוזאקים הנגזלים. לא עוצרת איש מהם ולא מתמודדת אבל נעזרת במצלמות הפלסטינים כדי לדעת מה קורה. ובסוף רוצה בטעות להחזיר את המצלמות למתנחלים.  

מקווה שהסברתי כהלכה.  

איך מציירים את הסוראליזם הזה, לא יודעת. אבל זאת חברון.