קלנדיה
לפי הנהלים הועברה אישה חולה בסרטן בין אמבולנסים. לפי הנהלים בדקו שיש תאומים. לפי הנהלים נבדקו תעודות הזיהוי של האישה, של אחותה שהתלוותה אליה ושל אנשי הצוותים הרפואיים. לפי הנהלים נבדקו תיקי החולה ואחותה. הכל לפי הנהלים.
הנהלים התנהלו בשפי, בניחותא ובאורח-רוח. כלום לא בער וכלום לא היה דחוף.
כל כך לא דחוף היה להם למאבטחים ולחיילים שעל פיהם נושק דבר במקום הזה, עד שלנו, לשני צוותי הסהר האדום ולי היה זמן לשיחה על מה שקורה ועל מה שקרה, ביחוד על מה שקרה באותו היום בכפר דיר-ניזאם. היה ביניהם מיודע ותיק שלי שהוזעק כמה שעות קודם כדי לחלץ את אלו שנורו שם בכדורי הצבא, "היה שם ילד אחד שפה נכנס לו הכדור", סיפר על הנער שנרצח והצביע ולחץ באצבע המורה על גרונו מתחת לעצם הלסת, "מכאן נכנס לו הכדור ומכאן המשיך לראש. הם שם בדיר ניזאם כמו מנבי-סאלח, כולם משפחת תמימי"
רק בארבע וחצי יצא רכב ההסעות לרצועת עזה לדרך.
שבע וחצי שעות אחרי שקבוצת האנשים, אחד עשר במספר, נשים גברים זקנים ופעוטה אחת, בני אדם ששוחררו בבוקר זה מבתי חולים הגיעו למחסום. כולם בני אדם לא בריאים ומאד לא במייטבם. כולם שזקוקים להחלים בבית, במיטה, נאלצו לשבת על ספסלי המתכת הנוקשים ולחכות מאז השעה תשע.
"כל הכבוד לכם שבצלם" אמר לי אדם ונבלע בטרנזיט.