דיר אל ר'וסון, זיתא

נסענו לשמוע על עונת המסיק בעיריות זיתא ודיר אל ר'וסון ולמחסומים החקלאיים של כפרים אלה.
בעיות שונות כאיסור מעבר על נערים מתחת ל-15,החרמת היתרים בגין "חגיגיות ונקיון",
פחות היתרים מהשנים הקודמות ,ואדמות  במרחב התפר של חקלאים מזיתא עם מסמכים בטאבו,
שהכפר ג'ת השתלט עליהם בעזרת חברה קבלנית מרהט, גזל אותם מידיהם והפכם למזבלה פעילה.

10:30- עיריית דיר אל ר'וסון 

ב' הפקיד האחראי על ריכוז הבקשות  להתרים במרחב התפר מדווח שהתקבלו 370 היתרים השנה לעונת המסיק מה1.10-30.12.17.
לא כל בני המשפחה שביקשו קיבלו - היו סרובים בטענה שיש מספיק היתרים לקרקע.
אפילו לרוח קפ"ק 2017 הדבר מנוגד, ציטוט:
 קפ"ק 2017 -עמ' 21 :
מסיק הזיתים– מתוך הכרה בייחודיות וחשיבות תקופת המסיק, ניתן לבקש בעונת המסיק היתרי תעסוקה חקלאית מעבר למכסה הקבועה, עבור בני משפחת החקלאי:.....

כמו כן בקשות של חקלאים שהגישו בקשות להיתרים לפועלים שיעבדו במסיק אחרי ה1.10.17 סורבו בטענה שיש מספיק ידיים עובדות במסיק.
ועוד: אם עד השנה נערים מתחת לגיל 16 שאין להם עדיין ת.ז,. כדי לעזור להוריהם בטיפוס לגובה לצמרות העצים, יכלו לעבור בליווי הורה עם תעודת הלידה שלהם,  הרי מהעונה הנוכחית הקשו החיילים ודרשו היתרים בפועל. אבל – כשביקשו היתרים סורבו בטענה שהילד צעיר (קאסר).לכן החקלאים תלויים ב"טוב ליבם של החיילים" - עתים מעבירים אלה את הנערים ועתים מסרבים.
כמו כן לפני כחודש במשך מספר ימים הוחרמו היתרים של כ-40 חקלאים,כי הבגדים היו נקיים מדי, לעתים עם כתמי בטון וחיילים יצירתיים יותר בדקו זרועות שרוטות מענפי הזיתים. ההיתרים הוחזרו מקץ 15-20 יום לחקלאים, בעקבות תלונה חריפה של  המוקד להגנת הפרט.
וחקלאי אחד שהיתרו הוחרם ב18.10בגלל בגדים נקיים מדי עדיין מחכה-ולו היתר עבודה בישראל..!
אך הסאגה לא נגמרה –(ראו בהמשך) יום לפני שהגענו – החיילים לא אפשרו ל15 חקלאים לעבור במחסומים, שוב בטענה שבגדיהם נקיים מדי.
ולגבי חידוש הבקשות- בניגוד לקפ"ק 2017 - בו מצוין להגיש חודש קודם - בקישור הפלסטיני בהוראת המת"ק הישראלי מקבלים רק שבוע לפני תום ההיתר, ורציפות העבודות החקלאיות נקטעת.

האם יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה או זאת מדיניות לייאש את הפלסטינים מלהגיע לאדמותיהם וברבות הימים לספח את האדמות לישראל???

היבול השנה היה דליל יחסית, ולכן על אף כל הקשיים, הצליחו למסוק את כל עצי הזית במרחב התפר. אבל חגיגת התרבות והמשפחה שליוותה מאות בשנים את המסיק כבר אינה מתאפשרת.

11:30 - מחסום 623 - דיר אל-ר'וסון

המחסום נפתח ב11:35. מוכר הקפה, המתפרנס ממכירת קפה וסנדביצים  לחקלאים המשכימים קום וממתינים  לפתיחת המחסום, סיפר שיום קודם כמה אנשים סורבו שוב בטענה שבגדיהם נקיים מדי. בקשנו אותו לתת לאותם חקלאים את הטלפון של המוקד להגנת הפרט לתלונה נוספת.

גשם ירד ולא נראו חקלאים יוצאים לשדות. חזרו 3 טרקטורים, חמור אחד וכ-25 איש שעמדו וחיכו בסככה לבעלי הטרקטורים, וכשאלו הגיעו קפצו עליהם מפאת הגשם הסוחף לבתיהם בכפר.
האדם האחרון שחזר, עוד הספיק לספר לנו, שעוכב אחרון ע"י החיילים כי כנראה בהיתרו כתוב היתר בתוקף למרות מניעה. הוא עבר אבחון שב"כ של חודשים אך כנראה לחיילים הדבר אינו מספיק .

12:00 נסינו לאתר את מחסום 609 אך הנהג קיבל הוראות סותרות מאנשים וויתרנו בפעם זאת.
התקשרנו למיודענו בעל החממות לשמוע מה קורה אצלו-הוא עדיין מחכה להיתרים לפועלים נוספים.

12:40 - מחסום זיתא
הגענו למחסום שבקצה שדות הכפר. הבחנו מרחוק בחקלאים מעבר לשער המחסום במרחב התפר.

מכונית לבנה של הצבא הגיעה וממנה יצאו 3 שוטרים צבאיים שפתחו את המחסום בדיוק ב 12:50.
2 נשים חקלאיות וגבר חקלאי אחד חזרו מהשדות. 
הנשים עם שקיות ניילון של מלפפונים ועגבניות והגבר עם שקיות זיתים סיפרו שבבוקר יצאו כ-30 חקלאים שממשיכים בעבודתם עד הערב.
הם סיפרו שיש עצי זית וחממות המושקות ממים מבאר באזור מרחב התפר של הכפר עתיל.
הם התלוננו על כך שהמחסום פתוח רק 3 ימים בשבוע - החממות נזוקות מכך, ולכן הם לא מרחיבים אותן, למרות שיכלו לעשות זאת אילו המחסום היה פתוח כל השבוע כמו בדיר אל ר'וסון ועתיל.
הגבר אמר שהחיילים מאחרים מדי פעם לפתוח את המחסום בשעה ואף בשעה וחצי .

13:30 - עיריית זיתא
פגשנו את ראש המועצה המקומית, המזכיר הארגוני וחבר מועצה.
חבר המועצה סיפר לנו שהוא ירש אדמה של דונם וחצי במרחב התפר והעביר את האדמה על שמו,  אך התלונן שהעצים שהיו שם נגדעו, וגם של חקלאים אחרים בגלל מזבלה שמקימה עיריית ג'ת. הסיפור התחיל לפני כ 6 חודשים. אז לקחה עיריית ג'ת קבלנים מרהט להקים מזבלה ,שהרחיבו אותה לאדמות החקלאים הפלסטינים שאינם מגיעים ברציפות לאדמותיהם. עד היום השתלטו להם כבר על 15 דונם. בפנייתם לרשות הושב שאינה יכולה לעזור להם. אפשר לראות את המזבלה והאדמות סביבה בתמונה המצורפת (מימין בין זייתא וג'ת). יום אח"כ נתנו לראש המועצה את הטלפון של עירית ג'ת. והתשובה- עירית ג'ת קיבלה אישור ממשלתי חוקי להקים שם את המזבלה.
(הפנינו אותו לחקלאי, שנתקל בבעיה דומה בג'יוס, וגם נבדוק מי הארגונים בישראל שיוכלו לעזור).

הוספנו וביקשנו  על פי בקשה של המוקד להגנת הפרט שוב את רשימת החקלאים, שהגישו בקשות וקיבלו בעבר היתרים, אך השנה באוגוסט סורבו בטענה שאדמתם אינה במרחב התפר.  המוקד מטפל משפטית בענין כי מסתבר שגם בכפר קפין וגם בזיתא המפות של הצבא והרשות הפלסטינית שונות, והצבא אינו מוסר מידע היכן נמצאות האדמות המצויות במקום כלשהו.
התפתחה שיחה עם המזכיר הארגוני של הכפר שקנה אדמה בחוזה חוקי מפלסטיני  שעובד באחת האמירויות ונחתם בשגרירות ירדן, אך ישראל מסרבת להכיר בחוזה אף שהוא לדבריו חוקי לחלוטין. עד לפני שנתיים קיבל היתרים ובנה שם חממות, אך מאז סורב החממות יבשו, והוא גם לא שתל עצים חדשים כי אלו דורשים טיפול בשנים הראשונות שלהם. מסתבר שלמרות זאת קיבל היתר תעסוקה במרחב התפר(פועל!!)-לחודשיים במסיק, ואז חרש אך לא שתל עצים שלא יוכל לטפל בהם.