מת"ק עציון
10:30-13:00
מגרש החניה היה מלא מכוניות כשהגענו. בסככה היו 70-80 איש ובחוץ, בצל המועט שהיה בחצר, היו עוד לפחות 40 אנשים נוספים. הקרוסלה היתה כה עמוסה שפעם או פעמיים כמעט פרצה מריבה. במשך כל שהותנו שם אנשים ניגשו אלינו עם בעיות ושאלות שונות. אפילו בסוף המשמרת כשיצאנו, עצרו אותנו עוד פלסטינים, וכשהתחלנו לנסוע שוב נעצרנו. לא ברור לנו אם הקהל הגדול היה בגלל חג הרמדאן או חג שבועות.
אנשים רבים מחכים לכרטיס מגנטי אבל נתקלים באינספור בעיות.
בסופו של דבר החיילת התחילה לקרוא שמות ואחר כך מספרים ואחרי כחצי שעה הדברים נרגעו במידה מסוימת, אבל כמות האנשים נשארה קבועה. נראה כאילו אנשים שיש להם פגישות בבתי חולים היו בראש התור, כולל אדם שבתו בהריון והיתה צריכה להגיע לבית חולים עם מלווה.
לרוב האנשים מסרנו את מספר הטלפון של סילביה, אשר עוזרת יחד עם הצוות שלה להגיש לשב"כ טפסים רשמיים לבירור מניעת הכניסה לישראל או להסרתה. נדמה לי שהם חושבים שנשות מחסומווטש משוכפלות... כי פעמים רבות נשאלנו אם אנחנו סילביה. בכל אופן שמה הולך לפניה. הזהרנו את כולם לא לפנות קודם לעו"ד פרטי, אלא לסילביה אשר לא גובה תשלום כלל, או לחמיס מחברון, שגובה 50 שקל בלבד! כן ביקשנו מהם לוודא שהם פונים לסילביה שלנו ולא לעורכת דין מחברון, בעלת שם זהה.
ניגש אדם להתייעץ עם מסמך שכתוב רובו בעברית עם כמה מילים בערבית. מי שכתב את ההצהרה בלבל בין המינים כך שלקח לנו קצת זמן עד שהבנו שהמסמך נוגע לאשתו.
לאחד הפונים היה מסמך שאישר שהוא לא מנוע יותר (מכניסה לישראל), אבל מסיבה כלשהי המניעה עדיין לא בוטלה במחשב. שלומית הסבירה שלפעמים לוקח חודש חודשיים עד שהמחשב מתעדכן (!). בנו של הנ"ל היה בכלא ואישור המעבר והשהייה שלו בישראל נלקח. הרשות הפלסטינית שלו אשרה לו שהוא עכשיו נקי אבל כשביקש כרטיס מגנטי
נתקל בסירוב, ופעמיים נשלח מפה לשם. ברמדאן הוא חזר שוב, לבקשתנו חזר וניסה ולמרבה המזל יצא עם כרטיס מגנטי!
קבלן הגיע למחסום מיתר ולפתע פתאום גילה שהוא מנוע מעבר לישראל. היה לו אפילו אישור לישון בישראל, אבל לדבריו פלסטיני אחר שעבד אתו, נתפס כשב"ח (שוהה בלתי חוקי) והוא הואשם בסיוע למרות שלא היה ביניהם כל קשר. הפננו אותו לחמיס בחברון.
פנה אלינו אדם נוסף, שחפציו נשארו בבית הכלא הפלילי ברמלה וטרם הוחזרו לו, למרות שהוא שוחרר. הוא כמובן לא יכול לגשת לשם בעצמו. הוא נתפס שוהה בלתי חוקי בישראל והיה בכלא שלושה שבועות. הוא שוחרר בערבות וחייב להופיע בבית המשפט בעוד שלושה שבועות. הופנה לסילביה.
אדם דובר עברית רהוטה אמר לנו שיש לו עסק גדול ושהוא עבד בישראל משך 12 שנים, ולפני כן משך 17 שנים. הוא לא יודע מה הבעיה מאחר והוא מעולם לא ישב בכלא וגם לא איש מבני משפחתו. שלומית דיברה עם העיתונאית עמירה הס שמכירה אותו ואף היתה בביתו. היא אמרה שהיא תהיה בחו"ל לשבוע אבל תיצור אתו קשר כשהיא תחזור.
לאדם אחר הייתה בעיה משפחתית עם אשתו שהתלוננה עליו. הם השלימו עכשיו אבל עדיין יש לו בעיה ונאמר לו שעליו לדבר עם שוטר. אבל כמובן שאין שוטר במת"ק ועליו להמשיך ולנסות.
אדם אחר מנוע עד 2019 ולמרות שהמניעה הסתיימה היא הוארכה לשנה נוספת. נשלח לדבר עם סילביה.
אדם אחר מנוע לתקופה של שלוש שנים. הבעיה היא שהמשטרה באה לביתו לפחות ארבע פעמים לחיפוש וכמובן, לפנות בוקר. אתמול בלילה הם הגיעו בשעה 1:30 ונתנו לו צו להופיע בשב"כ הבוקר בשעה 10:00. הוא מחכה ומחכה אבל איש לא פנה אליו. שלומית הלכה לדבר עם האחראי ונאמר לה שאין ברירה ועליו לחכות עד 5 אחר הצהריים. עוד נאמר לה שאם לא יטפלו בו, עליו לחזור מחר. עוד ארבעה אנשים חיכו שם ולא נראה שיהיה להם יותר מזל.
האנשים שחיכו בצל בחוץ מן הסתם יאלצו לחכות שעות ארוכות.
כשיצאנו ניגש אלנו האדם האחרון. הוא ישב בכלא בגיל 20 על יידוי אבנים אבל מאז התחתן והתבסס. גם הוא מנוע מעבר לישראל. כמובן שגם אותו הפננו לסילביה.