דרום הר חברון, צומת זיף, תרקומיא
נסענו למחסום תרקומיא כי קבענו להיפגש עם אדם מהאזור שביקש את עזרתנו. אכן נפגשנו. ביקש עזרה בהליך ביורוקרטי שהיה חייב לעשות עם רשות המס והגביה. נהגנו כנדרש עפ"י ההנחיות שניתנו לו בערבית. מה שלוקח לדובר עברית 10 דקות אולי 20 דקות, ארך שעה וחצי. נתבקשנו להמתין, להמתין ולהמתין. היתה הדגמה ליחס לבן אדם הדובר ערבית
. לבסוף נעזרנו בחבר של מוחמד העובד בדואר בישראל, והבעיה נפתרה תוך 5 דקות. אבל כבר לא נותר זמן לעשות דברים נוספים במשמרת.
כביש 35: הכול נראה כרגיל. כל חוות המתנחבלים עומדות על תילן.
כביש 60: היתה שגרת תנועה. המחסומים בשויוח'-סעיר פתוחים.
כבישים 356 ו-317: דיראת צומת זיף -- ההריסות נשארו. לא נראתה שום תנועת צבא.
מחסום 11 -- הפרצה בגדר שליד מחסום מיתר: הכל פועל כרגיל. יש תנועת אנשים משני צידי הגדר. ראינו נשים וגברים שנראו כחוזרים מסורוקה. הם חוצים רגלית את המחסום הרשמי וממשיכים לפרצה, שם מחכים כלי רכב שיקחו אותם לביתם.
חלם כבר אמרנו?
בתמונה: סמדר ואני ליד תרקומיה עם האדם ממתינים למענה הטלפוני מרשות הגביה והמיסים.