מת"ק עציון: אישה בהיריון נתקעה בקרוסלה
אישה שיש לה אב בירדן חולה סופני הראתה לנו מה שמופיע בתמונה. נדמה לי כי ה"אגביות" של הכיתוב מדגימה היטב את הגישה כלפי פלסטינים, אפילו שכאשר הם בצרה. לבעלת הדרכון יש אב גוסס בירדן, ואין בני משפחה בקרבתו. לאשה יש קנסות שלא שילמה והיא גם מנועת שב"כ ולא יודעת מדוע. אנו תמיד אומרות לאנשים שהם יכולים לספר לנו מדוע הם מנועי כניסה לישראל, אנו לא נמסור פרטים. אך ידוע לנו כי השב"כ אינו מסביר מדוע אדם מנוע. האישה שילמה לעו"ד בשם ברזני כדי שיסיר את המניעה ממנה. הוא הבטיח שהעניין יטופל, אך בהגיעה למחסום הסתבר לה שדבר לא נעשה. האם העו"ד יחזיר לה את כספה?היא הראתה לנו צילום של אביה. אנו רק יכולות לקוות כי תזכה לראותו לפני שהוא ילך לעולמו.
אדם שעבר תאונת עבודה בישראל והולך בקושי עם קב, זקוק למלווה לבית החולים בו הוא מטופל. יש לו אישור לטיפול כל שבוע. מסיבה כלשהי היום סירבו לאשר את מעבר המלווה בלי להסביר מדוע. מסרנו לו את מספרי הטלפון הרגילים והוא הודה לנו. כשהלך אמר כי איש אינו יכול לעזור לפלסטינים, והסכמנו איתו. אין מישהו במת"ק איתו אפשר לדבר. הפלסטינים מספרים לנו כי חייהם נהיו יותר ויותר קשים מאז הקמת הממשלה החדשה.
מתנחל הגיע יחד עם מנהל העבודה שלו. לכל עובדיו של המתנחל יש רשיונות מעבר ושהייה רק מנהל העבודה אינו מצליח להשיג אישור. בכל פעם שהמתנחל מנסה להשיג מישהו בטלפון, נאמר לו לפנות בדואר. כל פעם אומרים לו להביא עוד מסמך. הוא בא מלווה עם מנכ"ל העבודה ושלומית נתנה להם מספר טלפון להתקשר אליו. שוב הופיעה הפקידה הלא-נחמדה, צועקת את שמו. שוב נאמר לו להביא מסמך נוסף. היא יצאה לדבר איתו אך עמדה מאחורי הסורגים ביציאה מהמשרדים. לא היה לה אפילו נימוס מינימלי לרדת אליו במדרגות כדי לשוחח איתו. האם עלינו לרוות נחת מכך שהתייחסו אל המתנחל כאילו היה פלסטיני? גם הוא וגם מנהל העבודה הודו לנו. על מה? על מספר טלפון?
אדם עם מסמכים המראים כי הוא הבעלים של רכב גרר, נאשם בהעברת מכונית גנובה. הוא הוכיח כי האוטו אינו גנוב אבל גילה כי הוא מנוע.
ערבי ישראלי הגיע יחד עם דודו ומסמכים המאשרים כי הם בעלי קרקעות ליד תרקומיא. עכשיו מחצבה ישראלית פועלת על אדמותיהם. מדוע שלחו אותם לעציון כאשר אין פה מישהו לטפל בעניין? מדוע לא נותנים להם את שמו ומספר הטלפון של נציג הצבא האחראי על ענייני קרקעות? למרות שהוא עונה לטלפון רק לעיתים רחוקות.
אשה הרה נתקעה בין סורגי הקרוסלה. הצלחנו לחלץ אותה. איני בטוחה האם הסיבה הייתה שצעקתי לחייל שהיה צריך להיות באשנב אבל לא היה. או ששלומית הצליחה לתפוס אחד הפלסטינים שיצא מהמשרדים וביקשה שילך ויגיד לחיילים כי יש בעיה. אגב – מדוע הצבא פשוט אינו סוגר את האשנב עם קרטון להראות כי אין מישהו בפנים? המצב נמשך ככה כבר חודשים. ואל תספרו לנו כי, עם כל המצלמות במת"ק, החיילים לא יכלו לראות מה קורה. אגב, שירותי הנשים עדיין סגורים כבר חודשים, ואין מים
במתקן באולם ההמתנה.
אני תוהה האם, בעידן האוטומציה, המת"ק המסוים הזה דווקא נהנה לטפל בכל ענייניו באופן המיושן ביותר.
אנו יכולות לעשות מעט מאוד לסייע לאנשים האלה. אנו מזהירות אותם לא לפנות לעורכי דין, אלא אם קיבלו את שמם מסילביה או ארגון אחר, בתקווה שמישהו יוכל לעזור להם.
כל פעם אנו נפרדות מעציון בהרגשת גועל נפש.