מה קורה בחומסה אחרי ההריסות האחרונות?

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
קרין לינדנר , דפנה בנאי, וקמילה, אורחת מקולמביה
13/07/2021
|
בוקר

התושבים בחומסה התמקמו כולם על גבול שטח האש, אך מחוץ לו. מקווים שבזאת ישביעו את רצון המינהל לצאת משטח האש. אך המינהל האזרחיinfo-icon מגיע כל יום וגם בלילות ומאיים להרוס להם גם שם. התושבים מבוהלים מאוד. דיברתי עם עורך הדין תאופיק ג'בארין שאמר שהשיג צו ביניים שמעכב את ההריסות עד לדיון בדצמבר 2021.

כולם מבקשים ממני טלפונים ניידים ובהיעדר חשמל (הצבא גנב להם גם את הפאנל הסולארי שסיפק להם מעט חשמל) ם זקוקים גם למטעני גיבוי לטלפונים הניידים שנטענים ע"י השמש.

פלסטין ביקשה ממני שאסע איתה לאתר חומסה ההרוס, כדי להביא חפצים שהחביאה מפני הצבא, מרחק כקילומטר ממגוריה הנוכחיים. כשנכנסה למכונית גילתה את המזגן, הצמידה את פניה צרובי השמש לאוויר הצונן ונשמה ממנו נשימות עמוקות של קרירות, כאילו לצבור קצת אוויר קריר לאחר כך, ולפני שיצאה אמרה, "אולי אני אסע איתך לתל אביב? אני לא רוצה לצאת מהמזגן" בחוץ היה 40 מעלות בצל, אבל אין צל.

נסענו למקום הריק בו חיו עד לפני שבוע כ-100 בני אדם. פלסטין התרוצצה בין הגבעות, הרימה בדים, לוחות פח, כל דבר שאפשר להחביא והביאה מנגל חלוד, ג'ריקן ללא פקק, זוג כפכפים כיסא ושטיחוני תפילה מבהיקים.

מחוץ לשטח האש ישנם עכשיו 3 מקבצי אוהלים – האחד של משפחת עוואודה (האב ו-2 בניו ומשפחותיהם), השני של האחים של חרבי, השלישי של בניה וכלותיה של עיישה.

בדרכנו החוצה ראינו את אחת הנשים חוצה שדה לעבר מיכלית שעמדה במרחק של כ- 500 מ' מהמאהל, וגוררת ג'ריקן ענק. חצינו במכונית שלי את השדה החרוש וכשגמרה למלא את הגריקן הרמנו אותו יחד למכונית שלי. לא ברור לי איך הייתה סוחבת משא כזה (כ-50 ק"ג) כל הדרך חזרה. 6 פעמים ביום היא הולכת למיכלית המים הרחוקה ומביאה מיםinfo-icon. התושבים הציבו את המיכלית רחוק מחשש שהצבא יחרים גם אותה, כפי שעשה עם מיכלי המים מפלסטיק.

בהמשך השביל המוביל לחומסה פגשנו (בפעם השלישית מאז הרסו אותה) מתנחל ארך פיאות במכונית כחולה חבוטה. התושבים מספרים שמתנחלים באים לחומסה הרבה, עומדים במרחק בטוח ומצלמים. היתכן שהם כבר חומדים את המקום ולכן הצבא כל כך נחוש להעיף את התושבים המקוריים משם?

לפני הביקור בחומסה ביקרנו במעיינות פסאיל ופגשנו שני רועים צעירים, מאוד מבוהלים משום שלא הרחק משם עמדו שתי מכוניות אזרחיות ישראליות, האחת של רשות הטבע והגנים. קצת הלאה משם פגשנו רועה בודד שמתגורר על גבעה ליד המעיינות, משום שלפני 5 שנים באו ישראלים והרסו את אוהלו בוואדי קלט ועכשיו הוא חי כאן, לבד, ללא שירותים. הוא מספר שהמתנחל מלמעלה (ממלאכי השלום) אוסר עליו לרעות את הצאן על ההר שמדרום למעיין, ואילו רשות הטבע אוסרת עליו לרדת למעיין עם הכבשים. אז מה נותר לו?

כמו כן ביקרנו במשאבות ברדלה, בנביעה בעין אל חילווה ובמקחול, אצל נאג'יה שלפני שבועיים ילדה בת והיא כבר עובדת במלוא המרץ, ואצל בורהן.