דוח בימי קורונה: ג'יוס - החקלאים יוצאים לעבוד בשטחים החקלאים

נ׳ מספר שיש בגדה חשש מהתפשטות הקורונה ועלייה במספר החולים וזאת למרות שהרשות מזהירה השכם והערב מפני אי שמירת מרחק חברתי ושמירה על בידוד. אלא שהציות אינו מלא, הוא אומר, ומי שבעיקר מביא את המחלה אל הגדה הם אלה שעובדים בישראל, בין אם יש להם אישורים ובין אם אין. באשר לשערים, הם פתוחים לא מעט ולעתים החיילים מסתלקים גם לשעה שעתיים כדי לאפשר לאנשים לעבור, גם לאלה ללא אישורים. 

לרוב החקלאים בג׳יוס אין בעיה לעבוד במטעי הזיתים ובשטחים החקלאיים האחרים שהרי הגדר בג׳יוס הוזזה כך שרוב החלקות נותרו בצד שלהם של הגדר. נ׳ עצמו יוצא למטע הזיתים שלו כדי לחרוש ולגזום, וכמו שהוא אומר - לצאת קצת לאוויר הפתוח.

רמדאן נראה לו רחוק עדיין והוא אינו בטוח באיזה יום בדיוק בסופ״ש הוא יתחיל אך מקווה שתהיה להם אפשרות לשמוח. 

הוא מוסר דרישת שלום חמה ודואגת לחברותנו בכלל, ולכול אחת ואחת מאלה שהתגייסו לסייע לו מעט במצוקתו, בפרט. הוא מאחל לכולנו בריאות ולעולם כולו שהסיפור הקשה הזה יסתיים במהרה. הוא גם מקווה כל כך שבעקבות האסון שפקד את האנושות ישתנה היחס בין בני האדם, בין עמים ומדינות, ואפשר יהיה לשכוח מסכסוכים ולחיות בשלום.

אינשאללה.