שגרת הכיבוש: להכות בפלסטינים בצפיפות, בתורים, באיחור בפתיחה

0600 – 0830
קיבלנו בשמחה את עירית, מתנדבת חדשה שמצטרפת אלינו.

במחסום ברטעה המולת בוקר קבועה. המוני פועלים כבר יצאו מהטרמינל ומחכים לרכבי הסעה שייקחו אותם לעבודה במרחבי ישראל ובמרחב התפר.

בחניון הפלסטיני, התחתון, בכניסה לטרמינל יש תור שגדל בגלל שהקרוסלות לא פועלות כי הטרמינל מלא. עד שהלכנו התור התפוגג.

במחסום חקלאי טייבה רומנה (שער 154) פתחו בשבע, באיחור של חצי שעה. הקצינה טענה שהיו עסוקים בשריפה בכפר מוקייבלה (ישראל), לכן איחרו.

במחסום עאנין (שער 214) פתחו חרי שבע, החמצנו את שעת הפתיחה עצמה.

במחסום טורה פתחו באיחור בשבע. בהגיענו היו רק מעט עוברים.

אמירה הס בהארץ היום, מביאה חדשות רעות מאוד על עתידו של מחסום עאנין. זהו מחסום חקלאי שנפתח פעמיים בשבוע, לצורך הגעה לכרמי זיתים שנכלאו מעבר למכשול ההפרדה. בעבר הרחוק לפני גדר ההפרדה שהוקמה ב 2006 החקלאים גידלו בין עצי הזית ירקות לתצרוכת ביתית. מאז קמה הגדר, חקלאים כבר לא יכלו לשמור יום יום על הגידולים מפני הפרות הרעבתניות הפולשות של הכפר עין סהלה, והם כבר לא מגדלים ירקות.
הצבא גילה, באמצעות מעקב רחפנים, שהחקלאים כבר לא מגדלים ירקות וגם שחלק מן העוברים לא נכנסים לזיתים שלהם. החליט הצבא, לפי שכידוע כי זיתים זקוקים לבעלים שלהם רק פעמיים בשנה לחריש ולמסיק – שמעתה מחסום עאנין ייפתח רק פעמיים בשנה. זו מכה אנושה לחקלאים! גם את הזכות לדאוג לאדמות שלהם לפי ראות עיניהם, רוצים לקחת מהם! התעללות לשמה. זה נמסר להם עתה בתשובה לעתירתם לבג"ץ מ 2022 לפתוח את המחסום יום יום.  העניין נשאר בבירור אך הסיכוי לשנות את ההחלטה - קלוש.

אין גבול לרשע ואין סוף להתאכזרות.