קלנדיה - מבעירים צמיגים

"כוס האמא שלהם מבעירים צמיגים" ענה השוטר שפיקד על מחסום הרכבים לשאלתי למשמעות העשן השחור שעולה מהצד האחר, הפלסטיני, של החומה.

מיהרתי אל הצד העשן, הצד הפגוע, הצד שמעת לעת גם מדמם.

במעלה הגבעה שצמודה לחומה התגודדו הרבה ילדים שלצדם הרבה צמיגים.

כל כמה דקות הילדים הבעירו צמיג וגלגלו אותו במורד הגבעה לעבר הפילבוקס, טבעת אש אחרי טבעת אש אחרי טבעת אש.

השמיים כוסו בעשן שחור סמיך שהתערבב באדי הגז שנורה שם ביום האתמול.

"אתמול היה פה הרבה בלגאן, הרבה יריות", סיפר תושב מחנה הפליטים.

אתמול רימון גז אחד ניפץ את שמשת עגלתו של אחמד, עגלה שהיא פרנסתו, עגלה ששלושת דפנותיה זכוכית ובה הוא מטגן כדורי פלאפל.

עד שתתוקן העגלה לא פלאפל ולא פרנסה לאחמד.

*

הדרך בין קלנדיה לחיזמא עוברת במחסום ג'בע. ברוח הימים הרעים יש גם מה לספר על החיילים   שמוצבים שם. מהסיבות שפרטתי בעבר אדלג בתיעוד ישירות לכפר חיזמא.

*

"היום אין פה צבא", קידם את פני תושב הכפר חיזמא, "ביום שישי הם היו והיו מעצרים, אבל היום לא".

כמו תמרור אזהרה למה שעלול לקרות ותזכורת למה שכבר קרה, הציב הצבא בטונדה במרכז כביש הכניסה המזרחית לכפר.