קלנדיה - הבנאליות של הכיבוש

השעה 16.00 
איש כבן ארבעים מגיע לדלפק . הדלפק ריק . המחסום נסגר ב17.00. הוא קורא לחייל. אין עונה. עובר לאשנב אחר . יושבת חיילת ,מתבוננת במסך המחשב, 
כן ? 
יש לי בדיקה רפואית בהדסה בשש וחצי.
המעבר סגור .
אבל השעה ארבע והמחסום נסגר בחמש - אבל אבל עכשיו ארבע ..הוא חוזר על דבריו .
כתוב מחמש אין מעבר, אבל מארבע אנחנו סוגרים .
הוא מראה לה את האישורים הרפואיים לבדיקה מהדסה .. -  שלחו לי את זה עכשיו בפקס.

הוראות מלמעלה , לא יכולה להעביר.

מה אני יכול לעשות? זאת בדיקה חשובה...

סגור. אלה הנהלים.

האיש ממלמל: עכשיו ייקח עוד שלושה חודשים לקבוע תור לבדיקה
איזו בדיקה? אנחנו שואלות, 
אקו לב .. מקפל את הנייר מניח בכיסו וחוזר הביתה . 

כל הלילה עמדו לנגד עיני הפנים החתומות , הלבנות, חסרי ההבעה, של ילדה בת עשרים במדים שצמתה מונחת על כתפה .