יום אביב אחד חלומי בבקעת הירדן

ליווינו את העדר של מחמד הקטן מעין חלווה.  קהילת הרועים בעין חילווה מורכבת מכמה משפחות. בזו שמדובר בה כאן יש שתי משפחות של שני אחים, מוחמד הגדול (הבכור) ומוחמד הקטן. היא ממוקמת ממערב לכביש אלון 578 וממזרח לה משקיפה עליה התנחלות משכיות. ממערב נמצא המאחז הלא חוקי עשהאל, שגם עושה מעשים לא חוקיים.
בימים האחרונים יש איומים עליהם מצד המאחז עשהאל, ולכן הם חוזרים לבקש ליווי. הנה התמונות של הליווי

הרועה בן ה-15, חמודי, היה חמוד שאין לתאר. הוא הוביל אותנו מערבה ממקום המגורים. אזור שלידו נמצא המאחז. הקפנו את המאחז ממערב וכך הלכנו לאורך הוואדי, מטפסות על ההרים ומגיעות בסופו של דבר לשטח בין גבעות כמו אצטדיון ענק, שהעדר יכול לנוע בחופשיות לעלות ולרדת ואנחנו הרועים רואים בדיוק איפה הוא נמצא. יכולים לשרוק לו ולהשמיע קולות אחרים במידה והוא (העדר) מגזים ונעלם.

אין לתאר את יפי המקום. העונה הירוקה והפורחת של השנה, שטחים של ירוק וצהוב ולבן ועלים חדשים על ה(תשאלו את מיקי איך קוראים לשיח הקוצני הזה), ונשאר רק להנות ולנשום אויר ולאהוב את העולם.

חמודי ניהל את העדר כמו גדול. הפעמונים שמחוברים לצוואר החמור והכבשה הראשית לא הפסיקו לדנדן, ובמקום אחר נשקף פסל של סלעים ענק שגורם לחשוב שכאן נפער השבר הסורי אפריקאי. או אחר.

בהפסקת הצהרים הדליק חמודי אש מענף יבש שמצא בדרך, סידר מדורה בין שתי אבנים, חתך עגבניות ופלפל ירוק והכין לנו סעודה לתפארת (יש לדייק, היום התחיל הרמדאן, אבל הוא פוטר עצמו מהצום בטענה הנכונה שמי שרועה לא יכול לצום), תוך שהוא מספר על חיי המשפחה, ועונה לכל השאלות שלנו בסבלנות רבה. שתי חתיאריות סקרניות שכמותנו.

בימים אלה המרעה נמתח לאורך שעות ארוכות. לצאן יש אוכל, מזג אוויר נעים והכל פועל לטובת העדר.

חזרנו דרך ח'לת מקחול, לפגישות ועניינים.

וחשבנו שזו דרך מצוינת לעשות מעשה טוב וגם ליהנות בכרטיס אחד. הרבה שקט לראש. בזמן שאתן ביליתם בהפגנות ביום "אם השיבושים".

מומלץ