סיפוח מאסיבי של אדמות פלסטיניות לצורך כבישים והרחבת התנחלויות

דרכים חדשות שכבשו מתנחלים וטיול מפתיע באום צפא

בעקבות מכתבה הבהול של עו"ד נטע עמר-שיף ליועמ"ש איו"ש במינהל האזרחי מיום 23.12.18 , צלצלנו למר נאג'י תמימי וביקשנו לבוא ולראות את האזור בהדרכתו. את הדרך החדשה מכשירים מתנחלים על אדמות השייכות לג'יביה ואום צפא, הסמוכים לנבי סאלח.

החלטנו להקדים את המשמרת ליום ב' ולנסוע לראות במו עינינו. 

בהתנחלות ברוכין – ראינו מהכביש בנייה חדשה.

בברוקין - ילדי ביה"ס ברחובות. נראה שהתחילה חופשת סוף השנה האזרחית.

עברנו את כפר א-דיק ודיר ע'סאנה ובית רימא כפרים שקטים טובלים בירוק שלאחר הגשם.

הגענו לביתו של נ' בנבי סאלח. בפעם האחרונה, כשהיינו כאן לפני כשנה, היו תכניות לבניית גדר סביב המקאם/מתנ"ס ונטיעת גן, אך מסתבר שהכפר כולו אינו מוסדר בטאבו, ואפילו שהבנייה היא על אדמות וואקף, הבנייה מתעכבת עד שהטאבו יוסדר. נ' אומר שזה ייקח עוד כמה חודשים.

בבית הספר מתכננים לבנות עוד קומה (7 חדרים) ולהרחיב עד כיתה י"ב.

לשאלתנו, כביש 450 תמיד נחסם ועוצרים בו את המכוניות. לפני שבוע סגרו את הכביש לחלוטין והנהגים נאלצו לחפש דרכים חליפיות.

נ' מספר שכמעט כל הילדים בכפר היו במעצר בתקופה כזו או אחרת. לשאלתנו האם דרושה עזרה של פסיכולוגים או הדרכת הורים ענה: אנו רגילים, הילדים התרגלו, להורים יש ניסיון בטיפול בילדים אחרי המעצר.

בביתו של נ' על השולחן אותות הוקרה לבתו שנעצרה, ממפגינים ליד השגרירות האמריקאית, מהמשפחה בחברון ומתנועת הפת"ח:  "...עד השחרור והקמת מדינת פלסטין ובירתה אל קודס".

יצאנו כדי לראות את עבודות הכשרת הדרך של המתנחלים, בשטחים הנמצאים בין כביש 465 לבין ואדי עין א-טולייב בשפת המקום. בדרך על כביש 465 עברנו נ' הצביע לעבר שטח ואמר: זהו השטח שלי ומתנהלות כאן לאחרונה עבודות שאיני יודע מהן. איש אינו שואל.

המכינה אליש" יושבת על אדמות אום צפא, ואילו ההתנחלות חלמיש על אדמות נבי סאלח. חלמיש יושבת על הרכס ועל צלע של אותו רכס ממזרח החלו להכשיר דרך באורך של כ-2.5 ק"מ .מתוך מכתבה של עו"ד נטע עמר שיף: "לפני כשבוע הבחינו תושבי הכפרים ג'יביה ועין צפא כי מתנחלים החלו לפרוץ דרך מאזור שנקרא מוקור סוואד, שיש בו מעין עתיק לכיוון תעמירת אל חילו וחזרה למוקור אל סוואד, באופן המקיף כ- 500 דונם סביב ג'בל אל קסטל," באותו אזור בו ניסו לפרוץ דרך בלתי חוקית לפני כ -9 חודשים, אך נאלצו להפסיק את העבודות בפקודת המינהל . "פריצת הדרך החדשה לתנועת מתנחלים מונעת בפועל נגישות פלסטינים למעיין העתיק, המשמש אבן שואבת לתושבי האזור...כידוע באזור חלמיש קיימים מספר מעיינות טבעיים שנסגרו בפועל לכניסת פלסטינים עקב נוכחות ובנייה של מתנחלים באזור המעיין...הדרך שנפרצה  סובבת את ההר הנקרא ג'בל אל קסטל, המשמש בעלי אדמות המעבדים אדמות, עצי זית ועצי פרי וכן לפעילות משפחתיות ותרבותיות...נוכחות מתנחלים הופכת את אזור ההר לאזור אסור בפועל לנגישות פלסטינים מפאת כביכול שיקולי ביטחון."  ב 20 וב21 לחודש עדיין נצפו במקום באגרים ועובדים אך כשהיינו במקום לא נראה דבר, כנראה ששוב הופסקו העבודות, בעקבות מכתבה של נטע.

נ' חושב, ובמידה רבה של צדק, שמטרת העבודות לחבר את הדרך מעטרת לחלמיש. כרגע נאסרה עליהם העבודה, אך הם יארבו להזדמנות, כמו פעולת ירי או חבלה, וימשיכו עד שישיגו את מבוקשם. כבר גזלו 1200 דונם מהכפרים נבי סאלח, אום צפא ועוד, והיד נטויה. גם שמורת אום צפא, שעדיין אינה מנוהלת ופתוחה לפלסטינים, אין לדעת עד מתי תעמוד לרשותם. נ' אינו רואה אור בקצה המנהרה. "הם מתכננים לגנוב את האדמות מעטרת עד כביש 443 , יותר מ 100,000 דונם, ולכיוון ניל"י עוד 150,000 דונם לכיוון מערב. מתכננים להשתלט על כל אזור C . הסכסוך לא יגמר, וכוח לא יכניע אותנו, ובינתיים שני הצדדים משלמים וישלמו מחיר כבד. יסגרו בסופו של דבר את כביש 450 וגם את 465 וימנעו מהכפרים להשתמש בו, ויאפשרו לנו מעברים מתחת לכביש, שמאריכים את המרחק לרמאללה, במקום 3-10 ק"מ ניאלץ לנסוע 50 ק"מ מסביב."

שאלנו על שמורת אום צפא ונ' הציע לנו ללכת ברגל, אז הלכנו מרחק של כשני קילומטר בתוך השמורה. חורש ים תיכוני מרהיב, ירוק כולו אחרי הגשם, אלונים (באלוט) ואלות, ברושים, קטלבים ופירותיהם האדומים המתוקים, עיריות ונרקיסים וכרכומים וכוכבנים, ראינו עלי רקפות ועלי עיריות ללא פרחים עדיין , פטריות ואורניות שאינן ראויות למאכל כי את אלה הראויות קטפו אנשים מיד אחרי הגשם. ועוד שפע צמחים שנ. הצביע עליהם בהתלהבות  וקרא בשמם בערבית, ומראמיות וכל מיני עשבים לתה ולמאכל, ועלי רקפת (לא רק עלי גפן) לדוואלי. וסירה קוצנית (נטש) שעליה אמר שהיא בלתי ניתנת לעקירה (נטשת א-נטשה ומא נטתשתש). הסתכלנו על האיש הזה שבא מן האדמה, משחר ילדותו טייל עם אביו באזור ונשם את אוויר המקום ואת האדמה הזאת.  הבנו ש"צומוד" אינו מושג פוליטי, הוא נטוע עמוק בנשמה. האנשים האלה נטועים ומושרשים בנוף, מכירים כל אבן, כל צמח, כל עץ, הם חלק בלתי נפרד מהמקום ושום כוח לא יוכל לרוח הזאת.

חורש אום צפא נשתל וטופח עוד בימי הבריטים (1930). אחד השטחים במקום ניתן לפאייז בק, שביתו הנטוש עדיין מצוי בתחומי השמורה, וכרם הזיתים שלו מטופל בידי אדם מהכפר.

בשביל שאנו מהלכים אדמות נבי סלאח ממערב, ואום צפא ממזרח. הבתים בנבי סאלח כ 85% מהם בשטח C  והיתר ב B.

בדרכנו חזרה - בכניסה הראשית לנבי סאלח חיילים חמושים אורבים מאחורי קיר גבוה והנשק דרוך. אך לא ראינו אל מי. גם בדיר אבו משעל, הרבה חיילים ומחסום ובודקים כל יוצא ובא.