מת"ק עציון: מיעוט אנשים

היום היתה משמרת קצרה מאוד.

בערך שישה אנשים המתינו בכניסה למת"ק, ביניהם איש זקן וכפוף מאוד, שנשען על מקל הליכה והחזיק נייר בפיו. ברגע ששלומית שלחה מסרון לא' במת"ק - כולם נכנסו לאולם ההמתנה.

ניגש אלינו סוחר עם בעיות עם היתר הכניסה לישראל, מסרנו לו את הטלפונים של סילביה.

אדם שעבד אצל יהודי במשך שנים רבות גילה לפתע שהוא מנוע משטרה. מסרנו גם לו את הפרטים של סילביה.

כעבור זמן מה הזקן חזר. היה בידו בקבוק מים אך הוא רעד כל כך ולא הצליח להביא את הבקבוק לפיו. עזרנו לו לייצב את הבקבוק והוא שתה. לדברי ידידנו א' הוא קיבל את הזקן הראשון לפני כולם. האיש רצה אישור לבית חולים וא' אישר את בקשתו רק סייג אותה בכך ששני אנשים ילוו אותו. ועכשיו בעיה - איך הוא יחזור הביתה (אין לנו מושג איך הגיע למת"ק מלכתחילה). לבד מבעיית השפה, בגלל קולו הרועד קשה להבין מילה מדבריו. מוניות מגיעות למת"ק לעיתים רחוקות לאחרונה, ומכיוון שהיום באו ממילא מעט אנשים לא היה ביניהם מישהו שנוסע לכיוון שלו. לאחר שלא הצלחנו לקבל מספר של מונית שתיקח אותו למגוריו החלטנו לקצר את המשמרת ולקחת אותו בעצמנו לתחנת מוניות קרובה. הוא כנראה הבין את כוונתנו ובנהמות ובתנועות ידיים הסביר לנו שהוא רוצה שנמשיך הלאה... בסופו של דבר בעזרת עובר אורח עשינו כרצונו והחזרנו אותו לביתו, באחד מן הרחובות הצרים ביותר שראינו מעודנו. בתחילה הבנו ממנו שאין לו אשה, אבל כשהגענו למה שהוא אמר שזה הבית שלו, קראנו למישהו לצאת והתברר שיש לו אישה ובת.