מת"ק עציון

על המבקרים במחסום ה"מכובס" קלנדיה לבקר גם במת"ק עציון כדי להבין מה עומד מאחורי המחסום המחודש והכביכול יעיל בהרבה. במחסום רואים את כל האנשים שמורשים להיכנס לישראל, אבל במת"ק רואים את מי שלא מורשים.

בהגיענו אנחנו מוצאות את מגרש החנייה מלא וגדוש במכוניות אבל משום מה, בתוך 10 דקות הוא מתרוקן ומלא רק עד החצי. בחדר ההמתנה 4 בחורים. אז נכנסות למקום 3 גברות ואחד הצעירים מראה להם מה צריך לעשות.  בשארית הזמן שלנו שם הוא שימש כמורה דרך לכל מי שהגיעו ולא ידעו מה לעשות. אולם בשארית הבוקר הייתה זרימת אנשים בלתי-פוסקת.

הגיע בחור שאמר שהתייצב בשב"כ 6 חודשים קודם לכן ואחד הקצינים שם אמר לו שהמניעה שלו תוסר, אבל לא כך קרה. אנחנו לו להתקשר עם סילביה בתקווה שתוכל לעזור לו. נאמר לו שעליו להביא הצעת עבודה מתוך ישראל, צילום של תעודת הזיהוי שלו וכן כרטיס מגנטי, והיא נתנה לו מספר טלפון של מישהו בחברון שיעזור לו. האיש בקשר עם סילביה וגובה רק 50 ₪ תשלום. נאמר לאנשים לו לשכור שרותי עורכי דין ביוזמתם. איש אחד סיפר ששילם 12,000 ₪ לעורך דין כזה ללא כל תוצאות.

בשלב מסוים החייל קרא לנו ואמר לנו שכאזרחיות ישראל אסור לנו להיות שם, חדר ההמתנה הזה נועד רק לפלסטינים. אמרנו שאנחנו באות הנה כבר שנים (בטח עוד מלפני שהוא נולד). הוא אמר אז שיזמן את המשטרה וביקשנו שכך יעשה. בהמשך, חייל חמוש חובש כיפה גדולה נכנס למקום. החייל בפנים אמר לו בדאגה רבה שאנחנו נמצאות שם. גם הוא אמר לנו שיקרא למשטרה שתעצור אותנו. גם לו אמרנו, בבקשה. היות שכבר היה קרוב לזמן שהתכוונו לעזוב ממילא, חיכינו עד שיסתלק, אבל עזבנו רק אחריו כדי שלא יחשוב שהאיומים שלו מפחידים אותנו. הדבר מראה לכם עד כמה מוגבל הידע של החייל הממוצע, ומזכיר לנו שכאזרחים ישראלים החששות שלנו לא משתוות לאלו של הפלסטינים.

אזרח ירדני בעל ת.ז. פלסטינית שחי בחברון ניגש אלינו. אשתו וילדיו בירדן והוא רוצה לבקר אותם. אבל אסור לו לעזוב את ישראל. הוא כבר היה במעבר הגבול וסורב. הוא שב כמה פעמים במשך הרמדאן ברצון לראותם. יעצנו לו להתקשר למוקד להגנת הפרט. הוא קיבל גם את מספר הטלפון של עמירה הס. חנה ברג אומרת עליו שהוא אסיר סמוי.

איש בלבוש דל ועמו שני ילדים סיפר שיש לו שבעה ילדים, ואין לו איפה לגור כי הם שהו עם משפחתו והוכרחו לעזוב. הוא חי ברחוב, הילדים לא הולכים לבית הספר ובלילות ישנים במכוניתו. הוא גם נחשב לסיכון בטחוני ולא יודע מדוע. שוב נתנו לו את הכרטיס של המוקד להגנת הפרט. הוא רוצה להצטרף לאשתו בישראל אבל לא מצליח אפילו להתקבל במשרדי המת"ק. כשעזבנו הוא עדיין שוטט שם.