חברון: עוצר לפלסטינים מחמש אחה"צ
שיחה של מיכל עם אידריס
אידריס מחברון גר במעלה תל רומיידה. עצי הזית שלו נמצאים בראש התל, ליד ההתנחלות. הזיתים מהווים מרכיב חשוב בפרנסה: שמן וזיתים.
הוא התקשר וסיפר שהמינהל האזרחי לא מרשה להם להגיע לחלקת הזיתים ולמסוק. מקונן: זה מקור האוכל לילדים. הזיתים נושרים על האדמה וכל היבול הולך לאיבוד.
מטילים עליהם סגר
בפועל. מותר להם לצאת לשעה לקנות מצרכים בימים ראשון, שלישי וחמישי בלבד. הוא תוהה האם הם, כלומר התושבים הפלסטיניים של חברון, הם חמאס בעיני הצבא?
שיחה של מוחמד עם באסם
באסם גר על ציר ציון מול בית המריבה, שעכשיו ייקרא שמו בפי המתנחלים בית השלום. לבאסם יש אישור עקרוני לנסוע במכוניתו על ציר ציון, אבל האישור לא ניתן למימוש בגלל המחסומים. המכונית חונה מעבר לציר ציון, בקרבת בית המריבה, בצד הפלסטיני של העיר. לבאסם יש חנות בכניסה לביתו.
באסם מספר שמתחילת מלחמת חרבות ברזל מסתובבים ברחובות הרבה מתנחלים, לבושים במדים ורעולי פנים. הוא לא יודע אם הם מהיישוב היהודי בחברון. הרבה חיילים מתקבצים יחד עם המתנחלים, מתחת לבית המריבה וגם ליד המסגד. כבר מתחילת המלחמה, פקדו עליהם להיכנס הביתה, דחפו ואסרו לצאת. זה חל גם על אחיו שגר עם משפחתו ממול. החנות של באסם סגורה.
הילדים כמעט לא הולכים לבית הספר. לומדים מעט, לפעמים לא יכולים להגיע לבית הספר. מפחדים מהחיילים.
משעה חמש אחר הצהרים יש עוצר לסירוגין: יום כן, יום לא. בשעה חמש סוגרים את כל המחסומים בין חברון הפלסטינית לשטח של היישוב היהודי. התושבים הפלסטיניים חייבים לחזור לביתם לפני חמש, אחרת ייאלצו להישאר בצד היהודי! הצבא תלה מודעות על העוצר והכללים המחייבים.