חלחול - בימי הקורונה מצב כלכלי קשה ורמדאן עצוב

ע' צלצל כדי להתעניין בעתירה, לאחר שבקשתו להסרת המניעה הבטחונית נדחתה.

בינתיים שוחחנו גם על המצב. אצלם בחלחול אין חולים ובכלל לדבריו המצב ברשות בענין הקורונה טוב יותר מאשר בישראל מבחינת התחלואה. אבל הממשלה לא עוזרת ולכן המצב הכלכלי קשה. רמדאן עצוב. לא יכולים לקיים את המנהגים שלהם, מלבד הצום במשך היום, תפילות במסגדים, אירוח קרובים וחברים והתארחות אצלם לסעודות אפטאר בערבים, חילופי מתנות, מתן צדקה. גם הקורונה כופה הסתגרות בבתים וגם אין אמצעים לקניה של מצרכים, מאכלי החג ומתנות כמקובל. לדבריו הרשות כופה את ההסתגרות בבתים, אך עזרה כלכלית כמעט שאינה נותנת. אמרו שיתנו משהו בסוף הרמדאן (אז חוגגים את עיד אלפיטר) ובינתיים המצוקה קשה. 

הוא רוצה לעתור לבית המשפט נגד המניעה ועל פניו נראה שסיכוייו טובים, אך ספק אם תהיה לו אפשרות לשלם גם את הסכום הנמוך יחסית שאנו גובים (2,300 ש"ח, שזה נמוך בהרבה ממה שלוקחים עורכי דין בד"כ, ומכסה רק מעט מעבר לאגרת בית המשפט. גם בימים כתיקונם פלסטינים רבים אינם מצליחים לעמוד בתשלום ומוותרים על העתירה, ובוודאי עכשיו). 

מי שרוצה להתפרנס יוצא לעבודה בישראל ומסתכן בכך שיחלה, ומי שאין לו אישור גם בכך שייתפס ללא אישור (ואז יהפוך למנוע משטרה, מניעה שקשה מאוד "להיפטר"ממנה). אבל ע' מעריך שגם הוא יאלץ לעשות זאת כדי להביא מזון למשפחתו. אם הברירה היא בין סיכון שיחלה או ייתפס לבין הבאת אוכל לילדים - הוא בוחר בילדים...